מפרשי רש"י על שמות א יא
<< | מפרשי רש"י על שמות • פרק א' • פסוק י"א | >>
• א • ה • ז • ח • י • יא • יב • טו • טז • יז • יט • כ • כא • כב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיָּשִׂ֤ימוּ עָלָיו֙ שָׂרֵ֣י מִסִּ֔ים לְמַ֥עַן עַנֹּת֖וֹ בְּסִבְלֹתָ֑ם וַיִּ֜בֶן עָרֵ֤י מִסְכְּנוֹת֙ לְפַרְעֹ֔ה אֶת־פִּתֹ֖ם וְאֶת־רַעַמְסֵֽס׃
רש"י
"עליו" - על העם.
"מסים" - לשון מס - שרים שגובין מהם המס. ומהו המס? שיבנו ערי מסכנות לפרעה.
"למען ענותו בסבלותם" - של מצרים.
"ערי מסכנות" - כתרגומו. וכן (ישעיהו כב טו): "לך בא אל הסוכן הזה" - גזבר הממונה על האוצרות (שמות רבה).
"את פתום ואת רעמסס" - שלא היו ראויות מתחלה לכך, ועשאום חזקות ובצורות לאוצר.
רש"י מנוקד ומעוצב
עָלָיו – עַל הָעָם.
מִסִּים – לְשׁוֹן מַס, שָׂרִים שֶׁגּוֹבִין מֵהֶם הַמַּס. וּמַהוּ הַמַּס? שֶׁיִּבְנוּ "עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה".
לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם – שֶׁל מִצְרַיִם.
עָרֵי מִסְכְּנוֹת – כְּתַרְגּוּמוֹ ("קִרְוֵי בֵּית אוֹצְרֵי"). וְכֵן (ישעיהו כב,טו): "לֶךְ בֹּא אֶל הַסּוֹכֵן הַזֶּה" – גִּזְבָּר הַמְּמֻנֶּה עַל הָאוֹצָרוֹת (שמות רבה א,י).
אֶת פִּתֹם וְאֶת רַעַמְסֵס – שֶׁלֹּא הָיוּ רְאוּיוֹת מִתְּחִלָּה לְכָךְ, וַעֲשָׂאוּם חֲזָקוֹת וּבְצוּרוֹת לָאוֹצָר (שמות רבה א,י; סוטה י"א ע"א).
מפרשי רש"י
[ט] מסים לשון מס. והמ"ם הוא מ"ם הרבים, על משקל "מת" (בראשית י"ח, ה') ומן פת יאמר "פתים" (ויקרא ב', ו'), כך יאמר מן מס "מסים" (כ"ה בראב"ע וברא"ם):
[י] שרים שגובים מהם המס. לא שרים על המס שיש בידם המס, מדכתיב "וישמו עליו שרי מסים" משמע שהשרים היו ממונים על ישראל, כדכתיב "וישימו עליו", אלא שרים שגובים מהם המס:
[יא] בסבלותם של מצרים. כלומר שלא יתכן לומר בסבלותם של ישראל, דאם כן הוי למכתב 'בסבלות' בלשון יחיד, כדכתיב "למען ענותו" בלשון יחיד, אלא "בסבלותם" קאי על מצריים, וקרא אותם בלשון רבים:
[יב] שלא היו חזקים לאוצר ועשו אותם חזקים לאוצר. דאין לפרש שהם בנו העיר, דלמה לו לפרעה לבנות עיר לאוצר, דהעיר הוא על שם הבתים, ואין צריך לאוצר הבתים, לכך פירש שלא בנו הערים, רק שבנו הערים חזקים שיהיו ראוים לאוצר:
בד"ה שלא היו ראויו' כו' נ"ב ואני אומר בודאי מדכתיב את פיתום ואת רעמסס משמע שכבר היו בעולם ומה שהקשה מויבן את ננוה וגו' מי הגיד לו שאינו כן דלמא פירושו שמתחילה היו קטנות וכן דרך בוני עיר וק"ל ושם לא כתב שום תואר ע"כ הוצרך לכתוב שם העיר הנקרא בסופו אבל הכא סגי בערי מסכנות לחוד ודוק אבל מה שפי' רש"י שלא היו ראויות כו' משמע שמתחילה לא היו ערי מסכנות לפי שלא היו ראויו' וחזקות לכך דאל"כ ה"ל לפרש בתחילה היו ובנו אותם חזקים לאוצר ומדהאריך רש"י יראה שמתחילה לא היו ערי מסכנות אלא ערים בעלמא ולי נראה דמן המקרא יראה שמתחילה היו ערי מסכנות רק שהיו חלשות וחזר ותיקן אותם להיות חזקות כדרך אוצרות דאל'כ הל"ל ויבן ערים למסכנות כי אין אדם בונה מסכן אלא חדר שהוא למסכן אלא פירושו שהיה בונה ערי מסכנות שהיו כבר ערי מסכנו' ודוק מהרש"ל וי"מ דרש"י דייק מדהזכיר כבר רעמסס בפר' ויגש ש"מ שהיו מקומות כבר קודם שבנה אותם: