מפרשי רש"י על שמות א ח
<< | מפרשי רש"י על שמות • פרק א' • פסוק ח' |
• א • ה • ז • ח • י • יא • יב • טו • טז • יז • יט • כ • כא • כב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיָּ֥קׇם מֶֽלֶךְ־חָדָ֖שׁ עַל־מִצְרָ֑יִם אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יָדַ֖ע אֶת־יוֹסֵֽף׃
רש"י
"ויקם מלך חדש" - רב ושמואל - חד אמר חדש ממש, וחד אמר שנתחדשו גזרותיו (בבלי סוטה יא.).
"אשר לא ידע" - עשה עצמו כאלו לא ידע (כ"ג רא"ם).
רש"י מנוקד ומעוצב
וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ – רַב וּשְׁמוּאֵל: חַד אָמַר חָדָשׁ מַמָּשׁ, וְחַד אָמַר שֶׁנִּתְחַדְּשׁוּ גְּזֵרוֹתָיו.
אֲשֶׁר לֹא יָדַע – עָשָׂה עַצְמוֹ כְּאִלּוּ לֹא יְדָעוֹ (שמות רבה א,ח; סוטה י"א ע"א).
מפרשי רש"י
[ו] חד אמר חדש ממש וחד אמר שנתחדשו גזירותיו. בפרק כיצד מעברין (עירובין דף נג.) מאן דאמר חדש ממש, דכתיב "חדש", ומאן דאמר שנתחדשו גזירותיו, דלא כתיב 'וימת וימלוך'. ואם תאמר למאן דאמר 'חדש ממש' לא לכתוב "חדש" רק 'ויקם מלך על ישראל אשר לא ידע את יוסף', וממילא ידענו שהוא חדש, ויראה דמי שסובר 'חדש ממש' הוצרך למכתב "חדש" לומר לך שלא היה זה מלך שוה לראשון רק מלכות אחרת, שאין מלכותו מתיחס אל המלכות הראשון, ולא דומה לו, וזה יקרא 'חדש ממש'. ובשביל שהיה 'חדש ממש' ולא היה מענין המלכות הראשון, היה גוזר גזירות רעות. ונראה כי שני האמוראים טעם מחלוקתם וסברתם הוא זה; שמי שסובר מלך 'חדש ממש' סובר שהתחדשות המלך על מצרים גרם להם השעבוד, כי המלכות כאשר תמשך בהמשך אחד לא יבא שינוי לאשר בארצו, והקב"ה מהעדא מלכין ומוקים מלכין, ותחת אותו המלכות ראוי ישראל לשעבוד גדול. ומאן דאמר 'שנתחדשו גזירותיו' מפני שהגזירה היא מהקב"ה שיהיו ישראל בשעבוד - אין צריך עתה רק התחדשות הגזירה. וכאשר תבין ענין זה תדע שאין צריך לך לומר אף למאן דאמר 'שנתחדשו גזירותיו' לומר שהיה זה פרעה הראשון אשר היה בימי יוסף, כי קשה לומר שהיה רשע כל כך חי ימים הרבה, אלא שהעיקר הוא שראוי לך לדעת כי כל מלכות אשר ימלוך הוא ובנו ובן בנו נקרא הכל מלך אחד, וכן צריך אתה לומר בכמה מקומות שכל המלכות אשר ימלוך בהמשך מלכותו - הכל מלך אחד יקרא, והתחדשות המלכות אשר אינו מענינו של המלך הראשון - זה נקרא 'מלך חדש'. ולמאן דאמר 'מלך חדש ממש' רוצה לומר שהיה מלכות שלא מענין מלכותו ולא מזרעו. ולמאן דאמר 'שנתחדשו גזירותיו' היה מענין מלכות הראשון או מזרעו, רק מפני שנתחדשו גזירותיו נקרא "מלך חדש":