מפרשי רש"י על שמות א טז
<< | מפרשי רש"י על שמות • פרק א' • פסוק ט"ז | >>
• א • ה • ז • ח • י • יא • יב • טו • טז • יז • יט • כ • כא • כב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיֹּ֗אמֶר בְּיַלֶּדְכֶן֙ אֶת־הָֽעִבְרִיּ֔וֹת וּרְאִיתֶ֖ן עַל־הָאׇבְנָ֑יִם אִם־בֵּ֥ן הוּא֙ וַהֲמִתֶּ֣ן אֹת֔וֹ וְאִם־בַּ֥ת הִ֖וא וָחָֽיָה׃
רש"י
"בילדכן" - כמו "בהולידכן".
"על האבנים" - מושב האשה היולדת, ובמקום אחר קוראו "משבר". וכמוהו (ירמיהו יח ג): "עושה מלאכה על האבנים" - מושב כלי אומנות יוצר חרס.
"אם בן הוא וגו'" - לא היה מקפיד אלא על הזכרים - שאמרו לו אצטגניניו שעתיד להוולד בן המושיע אותם.
"וחיה" - ותחיה.
רש"י מנוקד ומעוצב
בְּיַלֶדְּכֶן – כְּמוֹ: "בְּהוֹלִידְכֶן".
עַל הָאָבְנָיִם – מוֹשַׁב הָאִשָּׁה הַיּוֹלֶדֶת. בְּמָקוֹם אַחֵר קוֹרְאוֹ "מַשְׁבֵּר" (ישעיהו לז,ג), וְכָמוֹהוּ (ירמיהו יח,ג): "עוֹשֶׂה מְלָאכָה עַל הָאָבְנָיִם" – מוֹשַב כְּלִי אֻמָּנוּת יוֹצֵר חֶרֶשׂ (שמות רבה א,יד; סוטה י"א ע"א).
אִם בֵּן הוּא וְגוֹמֵר – לֹא הָיָה מַקְפִּיד אֶלָּא עַל הַזְּכָרִים, שֶׁאָמְרוּ לוֹ אִצְטַגְנִינָיו שֶׁעָתִיד לְהִוָּלֵד בֵּן הַמּוֹשִׁיעַ אוֹתָם (שמות רבה א,יח).
וָחָיָה – וְתִחְיֶה.
מפרשי רש"י
[כ] לא היה מקפיד רק על הזכרים וכו'. שאם בשביל שלא ירבו העם, היה לו לגזור על הנקיבות, וכיון שאין הנקיבות לא יהיו להם נשים ולא יולידו, אבל אם יגזור על הבנים לא יהיה זה כל כך, שהרי זכר אחד מעבר אלף נקיבות, ולא יהיה להם תועלת בגזירתם (כ"ה ברא"ם): [כא] וחיה ותחיה. פירוש "וחיה" הוא לשון זכר, כמו "מאשר יושיט לו שרביט הזהב וחיה" (ר' אסתר ד, יא), ולפיכך צריך לומר שהוא כמו 'ותחיה'. ודרשו בשמות רבה (א, יד) 'אם חיה - חיתה', כלומר שמלת "וחיה" חסר אות, דהוי למכתב 'וחייתה', ובא לומר שלא יהיו המיילדות מחיים את הנקיבות כדרך המיילדות רק אם חיתה, וזהו חיות חסר:
בד"ה שאמרו איצטגניניו כו' נ"ב ולי נראה דמ"ה החיה את הנקבו' משו' שאין חשש בריבוין ובפר' לפי מה שכתבו י"מ שדעתם היה לבסוף כשיתמו הזכרים שיקחו הנקבות לעצמן אלא שק"ל הלא בתחילה אמרו נתחכם כדי לדונם במים ובכאן אמר והמיתן אותו בלא מים ע"כ פי' לפי שראו איצטגניניו כו' וא"כ מן הדין אוכל להמית' מאחר שיבא להושיע' ולהוציא את שלי בע"כ ע"ד הבא להרגך כו' ומ"ה אח"כ כשחזר ואמר היאורה תשליכהו מוכרח רש"י לפרש לפי שראו שסופו ללקות במים ודוק וכן קבלתי מאמ"ז מהרש"ל: