מפרשי רש"י על שמות א ה
| מפרשי רש"י על שמות • פרק א' • פסוק ה' |
• א • ה • ז • ח • י • יא • יב • טו • טז • יז • יט • כ • כא • כב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַֽיְהִ֗י כׇּל־נֶ֛פֶשׁ יֹצְאֵ֥י יֶֽרֶךְ־יַעֲקֹ֖ב שִׁבְעִ֣ים נָ֑פֶשׁ וְיוֹסֵ֖ף הָיָ֥ה בְמִצְרָֽיִם׃
רש"י
"ויוסף היה במצרים" - והלא הוא ובניו היו בכלל שבעים, ומה בא ללמדנו, וכי לא היינו יודעים שהוא היה במצרים? אלא להודיעך צדקתו של יוסף - הוא יוסף הרועה את צאן אביו, הוא יוסף שהיה במצרים ונעשה מלך ועומד בצדקו.
רש"י מנוקד ומעוצב
וְיוֹסֵף הָיָה בְמִצְרָיִם – וַהֲלֹא הוּא וּבָנָיו הָיוּ בִּכְלַל שִׁבְעִים, וּמַה בָּא לְלַמְּדֵנוּ? וְכִי לֹא הָיִינוּ יוֹדְעִים שֶׁהוּא הָיָה בְמִצְרָיִם? אֶלָּא לְהוֹדִיעֲךָ צִדְקָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף: הוּא יוֹסֵף הָרוֹעֶה אֶת צֹאן אָבִיו, הוּא יוֹסֵף שֶׁהָיָה בְמִצְרַיִם, וְנַעֲשָׂה מֶלֶךְ, וְעוֹמֵד בְּצִדְקוֹ (שמות רבה א,ז).
מפרשי רש"י
[ד] והלא הוא ובניו וכו'. פירוש דקשה ממה נפשך למה כתב "ויוסף היה במצרים", דאם בא לומר שהיו שבעים נפש חוץ מיוסף שהיה במצרים, זה אינו, דהרי 'הוא ובניו וכו, ואם רוצה לומר עם יוסף היו שבעים נפש, קשיא 'והלא הוא ובניו בכלל שבעים נפש', והוי ליה לומר 'ויוסף ובניו היו במצרים', וכדי שלא תתרץ הקושיא כי "ויוסף היה במצרים" מלתא בפני עצמו לומר שיוסף היה במצרים, מקשה 'וכי מה בא ללמדנו שהיה במצרים וכו. והא דלא התחיל בהך קשיא ד'מה בא ללמדינו', מפני דפשטיה דקרא דבא לאשמעינן לענין המספר של שבעים נפש ולא שהיה יוסף במצרים, דסמך זה אל "ויהי כל נפש יוצאי ירך יעקב שבעים נפש", ולא סמך זה אל הכתוב של מעלה (פסוק א) "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה" "ויוסף היה במצרים":
בד"ה והלא הוא ובניו היו בכלל שבעי' כו' נ"ב ול"נ דה"פ והלא הוא ובניו היו בכלל ע' וא"כ דאם בא הכתוב רק לומר שעמו היו שבעים נפש זה אינו שהרי רק עם בניו היו ע' והל"ל ויוסף ובניו היו במצרים ועוד מה בא ללמדנו מאחר שלא רונה כאן בפרוטרוע אלא שכתב ע' נפש שהיו כולן צדיקים כו' וק"ל מהרש"ל: