מפרשי רש"י על ויקרא כב יד
<< | מפרשי רש"י על ויקרא • פרק כ"ב • פסוק י"ד |
• א • ג • ה • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טז • יח • כב • כג • כה • כח • כט • לא • לב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְאִ֕ישׁ כִּֽי־יֹאכַ֥ל קֹ֖דֶשׁ בִּשְׁגָגָ֑ה וְיָסַ֤ף חֲמִֽשִׁיתוֹ֙ עָלָ֔יו וְנָתַ֥ן לַכֹּהֵ֖ן אֶת־הַקֹּֽדֶשׁ׃
רש"י
"כי יאכל קדש" - תרומה
"ונתן לכהן את הקדש" - (ת"כ) דבר הראוי להיות קדש שאינו פורע לו מעות אלא פירות של חולין והן נעשין תרומה
רש"י מנוקד ומעוצב
כִּי יֹאכַל קֹדֶשׁ – תְּרוּמָה.
וְנָתַן לַכֹּהֵן אֶת הַקֹּדֶשׁ – דָּבָר הָרָאוּי לִהְיוֹת קֹדֶשׁ, שֶׁאֵינוֹ פּוֹרֵעַ לוֹ מָעוֹת, אֶלָּא פֵּרוֹת שֶׁל חֻלִּין, וְהֵן נַעֲשִׁין תְּרוּמָה.
מפרשי רש"י
[כא] כי יאכל קדש תרומה. מה שאמר 'תרומה', מפני שכל הפרשה דיבר בה, כמו שפירש למעלה (רש"י פסוק י) "וכל זר לא יאכל קדש" 'בתרומה הכתוב מדבר, שכל הענין דיבר בה'. והוא הדין הכא נמי מהאי טעמא צריך לפרש דבתרומה מדבר בהאי קרא ד"כי יאכל קדש". ולא הוצרך רש"י לפרש, שכבר פירש למעלה (שם) למה אמרינן דבתרומה איירי. ובתורת כהנים יליף ליה מגזירה שוה; נאמר כאן "קדש", ונאמר להלן (דברים כ"ו, י"ג) "בערתי הקדש מן הבית", מה להלן קדשי גבול, דהיינו תרומה ומעשר, אף כאן קדשי הגבול, דהוא תרומה. וניחא ליה לברייתא דתורת כהנים למילף מגזירה שוה, דהוא יותר עדיף. ורש"י דייק דהכתוב מדבר בתרומה, דזה יותר עדיף לפשט למילף במה הכתוב מדבר:
[כב] דבר הראוי להיות קדש. דאין לומר דיקנה תרומה ויתן אותה לו, דהוי למכתב 'ונתן לכהן קדש', מאי "הקדש", אלא הכתוב רוצה לומר אותו קודש שאכל יתן לו, ואיך נותן לו אותו דבר שאכל, אלא שנותן דבר שראוי להיות קדש ונעשה קדש במקום התרומה שאוכל, והרי כאילו נתן לו אותו קודש בעצמו, כיון שהוא במקומו. ומשמע דמצי ליתן לו כל דבר שהוא ראוי להיות קודש, אף על גב דאין זה ממון שאכל, וזה אליבא דרבי אליעזר בתורת כהנים, ולא כתנא קמא דרבי אליעזר דצריך ליתן לו אותו מין שאכל. וכן מוכח בפרק בכל מערבין (עירובין דף כט:) דאין צריך לשלם לו אותו מין, גבי אכל גרוגרות ושלם תמרים: