מפרשי רש"י על ויקרא כב א
| מפרשי רש"י על ויקרא • פרק כ"ב • פסוק א' |
• א • ג • ה • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טז • יח • כב • כג • כה • כח • כט • לא • לב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
מפרשי רש"י
[א] יפרשו מן הקדשים בימי טומאתם. ומקרא קצר הוא, כאילו כתיב 'וינזרו מקדשי בני ישראל בטומאתן' (כ"ה ברא"ם). ומה שקיצר ולא כתב בפירוש, מפני שכך פירוש הכתוב "וינזרו מקדשי בני ישראל" במקום שראוי לפרוש, ומפרש אחריו מתי ראוי לפרש "אמור אליהם לדורותיכם וגו' וטמאתו עליו" (פסוק ג):
[ב] סרס המקרא ודרשהו. דאם לא כן, לא יהיה חבור אל "אשר הם מקדישים לי". ומה שהקשה הרמב"ן דכך פירושו, ולא יחלו בהן שם קדשי, ואשר הם מקדישים לי אהרן ובניו - לא יחללו, ואין צריך לסרס, כך הם דבריו, ואין נראה לי כלל, דאין זה חבור, כי "ולא יחללו שם קדשי" הוא דבר נמשך מן החלול, כאשר יחלו הקדשים נמשך מזה חלול השם, ואשר הם עצמם מקדישים לא יחללו - זהו שמחללים הקדשים עצמם, ולא יתחבר "ולא יחללו שם קדשי" עם 'ולא יחללו אשר מקדישים לי', שאין זה כזה: