מפרשי רש"י על ויקרא כב י
<< | מפרשי רש"י על ויקרא • פרק כ"ב • פסוק י' | >>
• א • ג • ה • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טז • יח • כב • כג • כה • כח • כט • לא • לב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְכׇל־זָ֖ר לֹא־יֹ֣אכַל קֹ֑דֶשׁ תּוֹשַׁ֥ב כֹּהֵ֛ן וְשָׂכִ֖יר לֹא־יֹ֥אכַל קֹֽדֶשׁ׃
רש"י
"לא יאכל קדש" - (סנהדרין פג) בתרומה הכתוב מדבר שכל הענין דבר בה
"תושב כהן ושכיר" - תושבו של כהן ושכירו לפיכך תושב זה נקוד פתח לפי שהוא דבוק ואיזהו תושב זה נרצע שהוא קנוי לו עד היובל ואיזהו שכיר זה קנוי קנין שנים שיוצא בשש בא הכתוב ולמדך כאן שאין גופו קנוי לאדוניו לאכול בתרומתו
רש"י מנוקד ומעוצב
לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ – בִּתְרוּמָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁכָּל הָעִנְיָן דִּבֵּר בָּהּ.
תּוֹשַׁב כֹּהֵן וְשָׂכִיר – תּוֹשָׁבוֹ שֶׁל כֹּהֵן וּשְׂכִירוֹ. לְפִיכָךְ תּוֹשַׁב זֶה נָקוּד פַּתָּח, לְפִי שֶׁהוּא דָּבוּק. וְאֵיזֶהוּ תּוֹשָׁב? זֶה נִרְצָע, שֶׁהוּא קָנוּי לוֹ עַד הַיּוֹבֵל. וְאֵיזֶהוּ שָׂכִיר? זֶה קָנוּי קִנְיַן שָׁנִים, שֶׁיּוֹצֵא בְּשֵׁשׁ; בָּא הַכָּתוּב וְלִמֶּדְךָ כָּאן, שֶׁאֵין גּוּפוֹ קָנוּי לַאֲדוֹנָיו לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָתוֹ.
מפרשי רש"י
[יד] תושבו של כהן. אין לומר שהוא תושב או שכיר כהן, דמפני שהוא תושב אצל אחר או שכיר אצל אחר לא יאכל בתרומה, אלא פירושו תושב או שכיר של כהן, והוה אמינא דכל קנין כספו הוא אוכל בתרומה (פסוק יא), [ו]גם זה קנין כספו הוא, ויאכל בתרומה, קא משמע לן דלא יאכל בתרומה רק מי שגופו קנוי לו, אבל תושב ושכיר זה אין גופו קנוי לו:
[טו] ואיזהו שכיר זה הקנוי קנין שנים. וקאמר בגמרא דקדושין (דף ד.) לכתוב "תושב" דקנוי קנין עולם לא יאכל בתרומה, ומכל שכן קנוי קנין שנים דלא יאכל בתרומה, ומתרץ דאם כן הייתי אומר "תושב" קנוי קנין שנים, אבל קנוי קנין עולם יאכל בתרומה, לכך כתב "שכיר" דהוא קנוי קנין שנים, ולמד על "תושב" שהוא קנוי קנין עולם: