מפרשי רש"י על ויקרא כב ח
<< | מפרשי רש"י על ויקרא • פרק כ"ב • פסוק ח' | >>
• א • ג • ה • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טז • יח • כב • כג • כה • כח • כט • לא • לב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
נְבֵלָ֧ה וּטְרֵפָ֛ה לֹ֥א יֹאכַ֖ל לְטׇמְאָה־בָ֑הּ אֲנִ֖י יְהֹוָֽה׃
רש"י
"נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה" - לענין הטומאה הזהיר כאן שאם אכל נבלת עוף טהור שאין לה טומאת מגע ומשא אלא טומאת אכילה בבית הבליעה אסור לאכול בקדשים וצ"ל וטרפה מי שיש במינו טרפה יצא נבלת עוף טמא שאין במינו טרפה
רש"י מנוקד ומעוצב
נְבֵלָה וּטְרֵפָה לֹא יֹאכַל לְטָמְאָה בָהּ – לְעִנְיָן הַטֻּמְאָה הִזְהִיר כָּאן, שֶׁאִם אָכַל נִבְלַת עוֹף טָהוֹר, שֶׁאֵין לָהּ טֻמְאַת מַגָּע וּמַשָּׂא, אֶלָּא טֻמְאַת אֲכִילָה בְּבֵית הַבְּלִיעָה, אָסוּר לֶאֱכֹל בַּקֳּדָשִׁים. וְצָרִיךְ לוֹמַר וּטְרֵפָה, מִי שֶׁיֵּשׁ בְּמִינוֹ טְרֵפָה, יָצָא נִבְלַת עוֹף טָמֵא, שֶׁאֵין בְּמִינוֹ טְרֵפָה.
מפרשי רש"י
[יא] שאם אכל נבלת עוף טהור כו'. דוקא נבילת עוף טהור, ולא נבילת בהמה, שכן דרשו (תו"כ כאן) מדכתוב "לא יאכל לטמאה בה", מי שאין לו טומאה רק זאת, דהיינו בבית הבליעה, והיינו נבילת עוף טהור, דהא נבילת בהמה יש לה טומאת מגע ומשא (לעיל יא, לט-מ). ולפיכך אמר כאן 'שאין לה טומאת מגע ומשא', כלומר קרא איירי בנבילת עוף טהור, דהא כתיב "לא יאכל לטמאה בה", משמע שאין לה טומאה רק בבית הבליעה, ואין לה טומאת מגע ומשא, לאפוקי נבילת בהמה יש לה טומאת מגע ומשא. אבל מהא ליכא להוכיח דאיירי בנבילת עוף טהור, שהרי נבילת בהמה אינה מטמאה בבית הבליעה, דזה לא למדנו רק אחר שידענו דנבילת עוף אינו מטמא במשא, דאם לא כן מנא לן שאין הכתוב מדבר בבהמה, דלמא קרא איירי בבהמה, אלא מפני שכתוב "לטמאה בה", כלומר טומאה זאת דוקא יש בה, ולא טומאה אחרת, ואילו בנבילה יש טומאה אחרת. אבל בעוף, כיון שנוכל לומר שאין בה אלא טומאה זאת, דהיינו בית הבליעה, מוקמינן קרא בנבילת עוף (טמא) [טהור]: