לדלג לתוכן

מפרשי רש"י על בראשית ח ג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


| מפרשי רש"י על בראשיתפרק ח' • פסוק ג' | >>
א • ג • ד • ה • ו • ז • ח • יא • יב • יג • יז • יט • כ • כא • כב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית ח', ג':

וַיָּשֻׁ֧בוּ הַמַּ֛יִם מֵעַ֥ל הָאָ֖רֶץ הָל֣וֹךְ וָשׁ֑וֹב וַיַּחְסְר֣וּ הַמַּ֔יִם מִקְצֵ֕ה חֲמִשִּׁ֥ים וּמְאַ֖ת יֽוֹם׃


רש"י

"מקצה חמשים ומאת יום" - התחילו לחסור והוא אחד בסיון כיצד בכ"ז בכסליו פסקו הגשמים הרי ג' מכסליו וכ"ט מטבת הרי ל"ב ושבט ואדר וניסן ואייר קי"ח הרי ק"נ


רש"י מנוקד ומעוצב

מִקְצֵה חֲמִשִּׁים וּמְאַת יוֹם – הִתְחִילוּ לַחֲסוֹר, וְהוּא אֶחָד בְּסִיוָן. כֵּיצַד? בְּעֶשְׁרִים וְשִׁבְעָה בְּכִסְלֵו פָּסְקוּ הַגְּשָׁמִים, הֲרֵי שְׁלֹשָׁה מִכִּסְלֵו וְעֶשְׁרִים וְתִשְׁעָה מִטֵּבֵת – הֲרֵי שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם. וּשְׁבָט וַאֲדָר וְנִיסָן וְאִיָּר מֵאָה וּשְׁמוֹנָה עָשָׂר – הֲרֵי מֵאָה וַחֲמִשִּׁים.

מפרשי רש"י

[ה] התחילו לחסור. לא שהיה סוף החסרון, שהרי סוף החסרון היה באחד לחדש הראשון (פסוק יג), שיבשה הארץ:

[ו] בכ"ז כסליו. עיין למעלה (ז, יב, אות יד) שאינו סותר מה שכתוב (שם ברש"י) בכ"ח כסליו פסקו הגשמים:

[ז] הרי ג' מכסליו. שאין לפרש שהק"ן יום התחילו בי"ז במרחשון, ויהיה לפי זה הארבעים יום (לעיל ז, יב) נכללים עם הק"ן יום של תגבורת המים (שם שם כד), אלא שהמ' יום היו המים מתגברים וגם גשם מלמעלה, ואחר כך לא היה גשם תמיד אלא תגבורת המים בלבד, דאחר שהכתוב מחלק ביניהם במספר הימים, שהרי הכתוב אומר (שם שם יז) "ויהי המבול ארבעים יום", אם כן איך חוזר ויכלול הכתוב הכל יחד, אין זה דרך הכתוב כלל אחר שחילק ביניהם, וכי לא הוי מצי למכתב 'ויגברו עוד המים ק"י יום' דהשתא הוי שפיר מ' יום של מבול וק"י יום של תגבורת המים, אבל לכלול יחד שני מנינים שהם מחולקים - אין זה מדרך הכתוב, ולכך דעת רז"ל (ב"ר לג, ב) הוא נכון ואמיתי. והרמב"ן (בפסוק ד) שפירש כי הק"ן יום מתחילין מן י"ז במרחשון - אינו כך, ולא שייך לומר "ויגברו המים" (לעיל ז, כד) בארבעים יום שהיה עיקר המבול, שאין ספק כי באלו מ' יום היה הגשם מלמעלה ולא נחשב אצלם תגבורות המים שהיו גוברים מאליהם, ואף לשון "ויגברו" לא שייך רק כאשר כבר שם מים והם גוברים, אבל לומר "ויגברו המים" על התחלת ביאת המים אינו נכון, ודעת רז"ל הוא ברור: