מעשה שמשון/ראש א חלק טו
מעשה שמשון |
שמשון ופלשתים.
שמשון
[עריכה]הנה שכרכם אשר הבאתי,עתה קומו ולכו.
(יצאו פלשתים).
שמשון
[עריכה]מכל ראש פתנים וכוס קבעת,
מכל ילדי זמן אשר לבקר מרורתם יתנו,
נגעי בני־אדם וחבלי־עני, ימר לבב אשה ממר המות.
יום הולדת מרמה עלי הארץ, אותו למושב לה לבד אותה.
רק מצודים הוא וחרמים סלה, ילכדון בהם כל רשעי־ארץ.
תחת לשונה רק עמל ואון, שם קננה ותמלט עולתה.
עת יזלו עיניה רב נחלי דמעה ופלגי־מים, <עמוד כו>
אז בקרבה תלין תועבות שבע.
אין נכונה בפיה.
אם תדבר אתה, נפת תטפנה אל לבך מליה.
הנה תקחך בעפעפיה, לבה לך תקריב עד הדיחך, עד לבך תגנב, כי לא נשמרת.
אך אנכי חטאתי אז, כי לנצורת־לב דודי נתתי.
עתה אקומה, אלכה אשובה אל מקומי ראשון, כי אז מעתה טוב לי, כי לא אפל במצודי אשת מורה זקים, חצים כמתלהלה, לא אתאפק עוד פה, לא אתמהמה.
תמנית, שמעי קולי, בת־בליעל, קצתי בחברתך, לב גונבת.
תשבע נפשך, כי מעלה בי מעל, ממרורת־פריה - גלמוד לשבת.