מעשה שמשון/ראש ב חלק א
| מעשה שמשון |
שמשון[עריכה]
אך עד מתי הלום בדד אשבה, מאין כנגדי עזר?
הנה מני שים אדם עלי ארץ, לא נאמרה רוחו ולא שקטה.
עד כי אחת מצלעותיו לקחה בעת תרדמה על עיניו נפלה.
כי מעצמיו עצם, בשר מבשרו נבנתה לו אשת.
הן אלוה ממעל לבד (וגם זה לו יקר תפארת)
מושיב יחידים ביתה.
הנה בדור ראשון תשומם ארץ אם לא אשה היתה, כי היא תחיה זרע.
ואם לבב הותל באהביה נפתה עד יתמכו צעדיו שחת .
לא לה עון, לא חטא ומשפט מות, כי הוא אשר עובר שארו.
ככה פרי נחומים (אך לריק והבל, יען בלא עת הם) לשבע נפש יאכל, כי כן יאתה.
מה מדבש מתוק ומצוף מגד לחך יטעם אותו?
אך עוד שבע טוב, כן, יקיאנו.
הן, ישמח חיים דם ענבי־חמד, ישיב נפש אבד ומרי־נפש.
אך אם יסיר גבול ויפרץ הרב, לא תערך אליו חרב נוקמת, כי פצעיו ירבה ואבוי ירב.
למי אוי? למי חכלילות עינים?
כן חוללה אשה לטובת גבר,
כי יחסר בלתה כל שובה ונחת.
תחסר גופתו חצי,
בל יקרא אדם עד כי גם יחד איש ואשה חברו.
אך אם נשבע אותה, כן נקיאנה.
תחת טובה תשיב רק רעה לנו.
אך כי נשמר חק ודת הושמה אשה לנו לקחת לבד לעזר, לא לאבן נגף,
כי לא יקח לבנו צבי תארה, טהר עפעפיה, בין עדני־השקט נרוה דודיה,
לא תאנה רעה, לא יקרב נגע באהלי טובנו.
כן גם אנכי אלכה אשובה אל אשת נעורי ולא לנצח אקצף, לא אטר סלה,
אך אשמרה לפי מחסום, אשמרה את דרכי,
פן חלק שפתיה עוד לבבי תדיח,
אקח מני נחש צרי, ורעל מרורתו אשליך, ואז אצליח.
אילת אהבי, אשוב אליה, אלין, ואך נשמר, בבין שדיה.
הן לא יצמח מגד תבואות שמש אם אין תלמי־שדי ומגד־ארץ:
באין אשה איש כן לא יפרץ פרץ, תבואהו שואה ומשואה אמש.