מעשה שמשון/ראש א חלק יא
| מעשה שמשון |
תמנית ושמשון.
תמנית[עריכה]
דוד, צבי חשקי, עת כי אראך יתרוצצו בי שעפי גם יחד.
כי אחזה מכלל יפי פניך, כנפי נגה לך כי עלי יופיעו,
חצי גבור לי שנונים ישובו, ימחצו כליותי ולא יחמלו,
יקד בלבי כיקוד אש אוכלת, נפשי בנפשך יחדו נקשרה.
אך ערפך קשה אז כי אביטה, תאמר כי תדבק בי ורחוק אתה,
תחת אהבתי שנאה תשיבה, תחת רשפי אשי יעמד קרח,
מלבך ירחיק ויזרה הלאה לבי, כי שנאתני.
אך לא אתאפק להרחיק ממך נדד אם כן יאתה,
כי לא אקשה ערפי, אכזר, כמוך.
אך נהרי יגון לבי יסבו,
כן נחלי דמעה עיני תרדנה,
המס ימס לבי, חיל יאחזני.
אך מה אמר?
הנה היום הגיע, ישוב גמולי לי אשר חטאתי לתת מגד דודי, אכזר, אליך <עמוד כא> ולהתרפק כעל ידיד עליך.
מה חטאתי נגדך, יליד־החשק, כי ביד זה ערף־ברזל שתני?
תעיר בתוך לבי קרב ונשק, במרי עצבי אשכח, כי יסרתני.
שמשון[עריכה]
מה־תהמי עלי, יונתי? למה תבכי?
תמנית[עריכה]
למה אבכה? ותשטמני.
שמשון[עריכה]
הן את משוש לבי, ושונא אני.
איפה פרי שנאה מני אכלת?
תמנית[עריכה]
איפה פרי שנאתך אכלתי?
איפה פרי דודים, הלא תשאלה.
הנה לבני עמי החידה חדת, אם אהבתני איך לי לא הגדת?
שמשון[עריכה]
איך אגידה לך אם לא הגדתי לאבי ולאמי?
תמנית[עריכה]
לכן אמרתי מאז כי שנאתני.
אך את זאת אעשה: אהיה כמוך,
אצוק לבבי כאשר עשית,
תגעל נפשי אהביך, כי למה הבל איגע עם לב לא לב, עם אבן?
לא עוד אסור, לא עוד, אל משמעתך עד עת כי לחבשה ישוב לבך.
לא יכנע ברול ונחשת סלה כי אל ברזל אחר, אשר כמהו. <עמוד כב>
כף יד לפוצץ כן לב-אבן תלה, רק לב־אבן אחר יוכל עשהו.
(תלך לה התמנית).