מעשה שמשון/ראש ב חלק ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
מעשה שמשון
חלק:  א  |  ב  |  ג  |  ד  |  ה  |  ו  |  ז  |  ח  |  ט  |  י  |  יא  |  יב  |  יג  |  יד  |  טו
חלק:  א  |  ב  |  ג  |  ד  |  ה  |  ו  |  ז
חלק:  א  |  ב  |  ג  |  ד  |  ה  |  ו  |  ז

שרי פלשתים ופלשתים.

שרים[עריכה]

מי זה עשה זאת לנו? מי מלאו לבו לעשות ככה?

פלשתים[עריכה]

שמשון חתן תמני, מודע בארץ כי חותנו אשת־חיקו מנהו לקח ויתנה למרעהו.

שרים[עריכה]

אולם פשע אין לו ומשפט־מות, כי חותנו הוא המסב כל אלה, הוא ובתו, זונה בת־בליעל.

כן נשלחה באש לבער און וממנו ננקם, כי הרע לנו, באשר רעיתו באש נציתה.

(יבוא שמשון)

שמשון[עריכה]

מה תמרות עשן אשר ראיתי כעשן הכבשן עולות מהנה?

פלשתים[עריכה]

הן הוא עשן אשך אשר שרפנו.

יען אתה שרפת לנו מיטב כל שדה ומיטב כל כרם.

שמשון[עריכה]

אם תעשון כזאת, כי אם נקמתי בכם, אחר אחדל,

אז תחזינה עיני גאוניכם, בעת תשבעו פרי חטאתיכם, והם ידמעו.

חרב תתמך ידי, חרב נוקמת לנקום נקמתי מפלשתים אלה.

תורישמו,ידי ביום מלחמת, מזרוע עזי עזותם תלא.

(ילחם בהם ויכם).