מועד קטן כב ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

תלמוד בבלי

תלמוד בבלי - גמרא | רש"י | תוספות | עין משפטשלימות: 75% | ראשונים נוספים
על הש"ס: ראשונים | אחרונים

ממעט על אביו ועל אמו ממעט אעל כל המתים כולן רצה חולץ רצה אינו חולץ על אביו ועל אמו חולץ ומעשה בגדול הדור אחד שמת אביו וביקש לחלוץ וביקש גדול הדור אחר שעמו לחלוץ ונמנע ולא חלץ אמר אביי גדול הדור רבי גדול הדור שעמו ר' יעקב בר אחא ואיכא דאמרי גדול הדור ר' יעקב בר אחא גדול הדור שעמו רבי בשלמא למ"ד גדול הדור שעמו רבי היינו דנמנע ולא חלץ אלא למ"ד רבי יעקב בר אחא אמאי נמנע ולא חלץ רשב"ג נשיא הוה בוכולי עלמא מיחייבי למיחלץ קשיא געל כל המתים כולן מסתפר לאחר ל' יום על אביו ועל אמו עד שיגערו בו חבריו דעל כל המתים כולן נכנס לבית השמחה לאחר ל' יום על אביו ועל אמו לאחר י"ב חדש אמר רבה בר בר חנה ולשמחת מריעות מיתיבי ולשמחה ולמריעות ל' יום קשיא אמימר מתני הכי אמר רבה בר בר חנה הולשמחת מריעות מותר ליכנס לאלתר והא תניא לשמחה שלשים ולמריעות שלשים ל"ק והא באריסותא הא בפורענותא זעל כל המתים כולן קורע טפח על אביו ועל אמו עד שיגלה את לבו א"ר אבהו מאי קרא (שמואל ב א, יא) ויחזק דוד בבגדיו ויקרעם ואין אחיזה פחות מטפח חעל כל המתים כולן אפילו לבוש עשרה חלוקין אינו קורע אלא עליון על אביו ועל אמו קורע את כולן טואפיקרסותו אינה מעכבת אחד האיש ואחד אשה ר"ש בן אלעזר אומר יהאשה קורעת את התחתון ומחזירתו לאחוריה וחוזרת וקורעת את העליון כעל כל המתים כולן רצה מבדיל קמי שפה שלו רצה אינו מבדיל על אביו ועל אמו מבדיל רבי יהודה אומר לכל קריעה שאינו מבדיל קמי שפה שלו אינו אלא קרע של תיפלות אמר רבי אבהו מ"ט דר' יהודה דכתיב (מלכים ב ב, יב) ויחזק בבגדיו ויקרעם לשנים קרעים ממשמע שנאמר ויקרעם איני יודע שהן לשנים אלא שנראין קרועים כשנים מעל כל המתים כולן שולל לאחר שבעה ומאחה לאחר שלשים על אביו ועל אמו שולל לאחר ל' ואינו מאחה לעולם נוהאשה שוללתו לאלתר מפני כבודה כי אתא רבין א"ר יוחנן סעל כל המתים רצה קורע ביד רצה קורע בכלי על אביו ועל אמו ביד וא"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן עעל כל המתים כולן מבפנים על אביו ועל אמו קורע מבחוץ אמר רב חסדא פוכן לנשיא מיתיבי לא הושוו לאביו ולאמו אלא לאיחוי בלבד מאי לאו אפילו לנשיא לא לבר מנשיא נשיאה שכיב א"ל רב חסדא (לרב חנן בר רבא) כפי אסיתא וקום עלה ואחוי קריעה לעלמא צעל חכם חולץ מימין על אב ב"ד משמאל על נשיא מכאן ומכאן ת"ר קחכם שמת בית מדרשו בטל ראב ב"ד שמת כל בתי מדרשות שבעירו בטילין ונכנסין לביהכ"נ ומשנין את מקומן היושבין בצפון יושבין בדרום היושבין בדרום יושבין בצפון שנשיא שמת בתי מדרשות כולן בטילין ובני הכנסת נכנסין לבית הכנסת

רש"י[עריכה]


רצה חולץ - כתיפו:

ונמנע - האבל ולא חלץ משום כבוד גדול הדור שעמו שבקש לחלוץ גם הוא:

אלא למ"ד גדול הדור שעמו ר' יעקב - ורבי הוה אבל:

עד שיגערו בו חבריו - שכבר גידל פרע יותר מדאי:

אמר רבה - הא דתניא נכנס לבית המשתה לאחר ל' יום:

לשמחת מריעות - סעודה שעושין ריעים ואהובים זה עם זה ולא הוי שמחה כל כך אבל סעודה דשמחה כגון דנישואין לא:

הא באריסותא הא בפורענותא - אריסא היינו שמתחיל אחד מהן לעשות סעודה ומלוה לכולם כדי שיעשו גם הם נמי כך לאותה סעודה אינו נכנס עד לאחר שלשים יום אבל בפורענותא שמשלם להם סעודות שנעשו לו יכנס לאלתר שאי אפשר לו שלא לשלם:

ואפיקרסותו - שעל ראשו אינה מעכבת כלומר אינו צריך לקורעה:

אחד איש ואחד אשה - חייבין לקרוע:

האשה - שמת אביה או אמה קורעת חלוק התחתון משום צניעות:

ומחזרת - הקרע לאחוריה:

וחוזרת וקורעת העליון - והתחתון מכסה לבה:

רצה מבדיל קמי שפה - שאינו בשפה שלפני הצואר אלא קמי שפה שלפני השפה שלפני הצואר שאינה קרועה וקורע תחתיה כדי שיהיה נראה הקרע:

רצה אינו מבדיל - אלא קורע של בית הצואר אע"ג דאינו נראה הקרע דהכל בית הצואר הוא:

על אביו ועל אמו מבדיל - קמי שפה כדי שיהא נראה הקרע:

קרע של תיפלה - כלומר לא יצא ידי קריעה לפי דנראה דבית צואר הוא הכל:

ויקרעם לשנים - אין קורעין אלא שנראה כשנים מבדיל קמי שפה ונראה בית הצואר קרע אחר:

שולל - באשטיר"י:

מאחה - קנט"ר תופר כדרכו:

קורע בכלי - סכין כדי שלא יפסיד הבגד:

קורע מבפנים - תחת המקטורן שלו שאינו קורע מחוץ לעיני הכל:

וכן לנשיא - קורע מבחוץ:

לא הושוו - רבו ואב ב"ד ונשיא וכל הנך דתני במתניתא לאביו ולאמו:

אלא לאיחוי - שאין מתאחים לעולם אבל לא הושוו לאביו ולאמו לקרוע מבחוץ להאי לא הושוו דעל אביו קורע מבחוץ ועל כולן אינו קורע מבחוץ:

כפי אסיתא - הפוך המכתשת ועמוד עליה וקרע כדי שיראוך כל העם כשתקרע:

חכם - ממונה על העיר שמבקשים ממנו הוראה:

חולץ - כתף מימין:

בית מדרשו בטלין - אותן שרגילין ללמוד תורה מפיו:

תוספות[עריכה]


מעשה בגדול הדור. אין זה מעשה לסתור דהא דנמנע ולא חלץ זהו מפני גדול הדור שעמו ובמס' שמחות (פ"ט) קתני עלה ואין ראוי לחלק כבוד לו והאחרים הראויין לחלוץ אף על אביו ועל אמו ואם אינן ראויין אינו חולץ כדי שלא יחלצו אחרים ומעשה בר' יעקב כו':

עד שיגערו בו חביריו. נראה דרגל אינו מבטל דבר זה מדאמרינן בירושלמי רבי שמואל בר אבדימי דמנה תלתין יומין קמי מועדא שאיל לרבי מנא א"ל כל דבר שהוא תלוי בז' ול' הרגל מפסיק ברם הכא עד שישלח פרע ויגערו בו חביריו ויאמרו לו צא מעמנו ובשמחה נמי אשכחנא הכא י"ב חדש ואין רגל מבטל ויש ספרים שכתוב בהן או יגערו בו חביריו בירושלמי ונראה שהוא טעות סופרים כי אם כמו שכתבתי עד שישלח פרע ויגערו בו:

ולשמחת מריעות. פירש בקונטרס סעודות שעושים ריעים ואהובים זה לזה וכ"נ דדוקא לשמחת מריעות מותר לאחר ל' יום אבל שמחת חתן אסור אפילו לאחר ל' יום. והא תניא לשמחה ל' ולמריעות ל' וה"נ פריך בריש פ"ק דבבא מציעא (דף ב.) והא זה וזה קתני וכן בפ"ק דסנהדרין (דף ח.) גבי זימון בג' וברכת המזון בג' וטובא איכא ויש מקומות שאינו שואל כגון בפ"ק דנדרים (דף ד:). גבי אסור אסור ובפרק גיד הנשה (חולין דף צח. ושם) גבי אסורות אסורות ובפרק בית כור (ב"ב דף קד.) גבי בית כור אני מוכר לך כבית כור וי"מ ולשמחת מריעות מותר ליכנס לאלתר ואנן בסעודת חתן איירינן הא דאמרינן בירושלמי ובמסכת שמחות (פ"ט) אם היה סעודה של מצוה מותר לא ידענא מהו קורא סעודת מצוה להתיר באבל אם דוקא סעודת קידוש ר"ח פירש הר"א בשם רבינו שמשון דלסעודת ברית מילה מותר ליכנס דלא חשיבא שמחה כדאמרינן בפ"ק דכתובות (דף ח.) דלא מברכינן בה שהשמחה במעונו משום דטרידי וליכא שמחה ולהר"א לא היה פשוט דגרע משמחת מריעות וגם פירש דאסור לאכול אפי' עם המשמשין ואין לחלק בין סעודת המשמשין לסעודה עצמה ופסק דכניסה בלא אכילה שרי דאין שמחה בלא אכילה ושתיה ובתוספות הרב פוסק כלישנא דאמימר דמיקל טפי:

אחד האיש ואחד האשה. ובתוס' הרב פוסק כר"ש בן אלעזר דהלכה כדברי המיקל. ולא ידענא מאי קאמר דלקמן (דף כו:) אמרינן אבילות לחוד וקריעה לחוד:

עין משפט ונר מצוה[עריכה]

קלט א מיי' פ"ח מהל' אבל הלכה ג', סמג עשין דרבנן ב, טור ושו"ע יו"ד סי' ש"מ סעיף ט"ז:

קמ ב מיי' פ"ט מהל' אבל הלכה ט"ו, סמג שם, טור ושו"ע יו"ד סי' ש"מ סעיף י"ז:

קמא ג מיי' פ"ו מהל' אבל הלכה ג', סמג שם, טור ושו"ע יו"ד סי' ש"צ סעיף י"ז:

קמב ד ה ו מיי' פ"ו מהל' אבל הלכה ו' והלכה ז, סמג שם, טור ושו"ע יו"ד סי' שצ"א סעיף ב':

קמג ז ח ט מיי' פ"ח מהל' אבל הלכה ב' והלכה ג, סמג שם, טור ושו"ע יו"ד סי' ש"מ סעיף ט' וסעיף י:

קמד י טור ושו"ע יו"ד סי' ש"מ סעיף י"א:

קמה כ מיי' פ"ח מהל' אבל הלכה ב' והלכה ג, טור ושו"ע יו"ד סי' ש"מ סעיף י"ב:

קמו ל טור ושו"ע יו"ד סי' ש"מ סעיף י"ב בהג"ה:

קמז מ נ מיי' פ"ט מהל' אבל הלכה א', טור ושו"ע יו"ד סי' ש"מ סעיף ט"ו:

קמח ס מיי' פ"ח מהל' אבל הלכה ב' והלכה ג, טור ושו"ע יו"ד סי' ש"מ סעיף י"ד:

קמט ע מיי' שם, טור ושו"ע יו"ד סי' ש"מ סעיף י"ג:

קנ פ צ מיי' שם פ"ט הלכה ב יד טו, טור ושו"ע יו"ד סי' ש"מ סעיף י"ז:

קנא ק ר ש מיי' שם, טור ושו"ע יו"ד סי' שד"מ סעיף י"ח:

ראשונים נוספים

 

רבינו חננאל

 

חידושי הרמב"ן

 

חידושי הריטב"א

 

תוספות רי"ד

קישורים חיצוניים