מדרש תנחומא בשלח יא

יא. [ עריכה ]
לה' יאמרוה ולא לבשר ודם. אימתי "הושיעה לו ימינו וזרוע עזו" (תהלים צח, א). אותו הימין הגדול שכתוב, "השיב אחור ימינו" (איכה ב, ג). ויאמרו לאמר. מהו לאמר? רבי אלעזר בן תדייא אומר: משה פתח תחילה, וישראל גומרין. כי גאה גאה. משה אמר: עזי וזמרת יה. וישראל אומרים: ויהי לי לישועה. משה אמר: ה' איש מלחמה. וישראל אומרים ה' שמו. כולם כעניין הזה. מהו אשירה לה' נאה שירה לה', נאה גבורה לה', נאה גדולה לה'. וכן דוד אומר (דברי הימים א כט, יא): "לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת". מלך בשר ודם מקלסין אותו שהוא גיבור, והוא חלש. חכם, עשיר, רחמני, נאה, ומחניפין לו. אבל הקדוש ברוך הוא (דברים י, יז): "האל הגדול הגיבור והנורא". "ה' עזוז וגיבור ה' גיבור מלחמה" (תהלים כד, ח). "ה' כגיבור יצא" ((ישעיהו מב, יג). "מאין כמוך ה'" וגו' (ירמיהו י, ו). אומרין שהוא עשיר הוא יקיר (דברים י, יד): "הן לה' אלוהיך השמים ושמי השמים" וגו'. וכתיב (תהלים צה, ה): "אשר לו הים והוא עשהו ויבשת ידיו יצרו". (שם כד, ד) "לה' הארץ ומלואה". "לי הכסף ולי הזהב" (חגי ב, ח). "הן כל הנפשות לי הנה כנפש האב וכנפש הבן לי הנה" (יחזקאל יח, ד). שהוא חכם (משלי ג, יט): "ה' בחכמה יסד ארץ". "עמו חכמה וגבורה" (איוב יב, יג), (שם, טז) "עמו עוז ותושיה". "כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה" (משלי ב, ו). ואומר (דניאל ב, כא): "יהב חכמתא לחכימין ומנדעא לידעי בינה". ואומר (ירמיהו י, ז): "כי בכל חכמי הגויים ובכל מלכותם מאין כמוך". אומרין שהוא רחמני, הוא יותר: "כי אל רחום ה' אלוהיך" (דברים ד, לא). "רחום וחנון ה'" (תהלים קג, ח). (שם קמה, ט) "טוב ה' לכל". "לה' אלהינו הרחמים והסליחות" (דניאל ט, ט). אומרים שהוא דיין אמת: "כי המשפט לאלהים הוא" (דברים א, יז). "אלוהים ניצב בעדת אל בקרב אלוהים ישפט" (תהלים פב, א). ואומר (דברים לב, ד): "הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט". אומרים שהוא נאמן, הוא יותר: (שם ז, ט) "האל הנאמן". (שם לב, ד) "אל אמונה". אומרים שהוא משובח, הוא יותר: שנאמר (תהלים פט, ז): "כי מי בשחק יערוך לה'". ואומר (שם, ח) "אל נערץ בסוד קדושים רבה". ואומר (שם, ט) "ה' אלהי צבאות מי כמוך חסין יה". "ה' אלוהים צבאות", בתוך צבא שלו. ואומר (שם פו, ח) "אין כמוך באלהים ה'". ואומר (שיר השירים ה, י): "דודי צח ואדום", (שם, יא) "ראשו כתם פז", (שם, יד) "ידיו גלילי זהב", (שם, טו) "שוקיו עמודי שש". רבי יוסי הגלילי אומר: "מפי עוללים ויונקים יסדת עז" (תהלים ח, ג). עוללים, אלו שבמעי אמן, שנאמר (איוב ג, טז): "או כנפל טמון לא אהיה כעוללים לא ראו אור". יונקים, אלו שיונקים משדי אמן, שנאמר (יואל ב, טז): "אספו עוללים ויונקי שדים". רבי אומר: עוללים, אלו שבחוץ, שנאמר (ירמיהו ט, כ): "להכרית עולל מחוץ". ואומר (איכה ד, ד): "עוללים שאלו לחם". ואלו ואלו פתחו פיהם ואמרו שירה. רבי מאיר אומר: אף עוברין שבמעי אמן אמרו שירה, שנאמר (תהלים סח, כז): "במקהלות ברכו אלהים, ה' ממקור ישראל". ואף מלאכים אמרו שירה, שנאמר (תהלים ח, ב): "ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ":