(נד) "ויביאם"}כו'. לא אמר "ויוליכם" כי אם "ויביאם" להורות כי מושב שכינה בארץ ישראל היא "ויביאם" אצלו "אל גבול קדשו"הוא תחום ארץ ישראל, שארץ העמים היה גבול חצונים. ואל יעלה על רוחך כי לא יקרא "גבול קדשו"רק הר המוריה אשר שם האלקים, כי הנה "הר זה"תואר גדול מזה יש לו, שהוא כי "הר זה"קנתה אותו "ימינו"ית', אך כל שאר ארץ ישראל לא יבצר מהקרא "גבול קדשו". או יאמר אל תתמה אם ראשית גבול ארץ ישראל אני קורא "גבול קדשו", כי דע איפה כי אין צריך לומר הר המוריה כי אם גם "הר זה"שבגבול ארץ ישראל "קנתה ימינו", והוא ענין מאמרם ז"ל (תענית י א) על פסוק עד לא עשה ארץ וחוצות (משלי ח) כי תחלת ברייתו של עולם לא היה כי אם ארץ ישראל ואחר כך נתפשטה חוצה לארץ וזהו "עד לא עשה ארץ וחוצות" כי תחלה עשה ארץ ואח"כ חוצות, וידוע כי עולם חסד יבנה שהוא ימין, נמצא שבהברא העולם בימין חסדו "הר זה קנתה ימינו", באופן כי גם "הר זה"שבתחלת תחום הארץ "גבול קדשו"יקרא, ומשם החל הוא יתברך
