מ"ג תהלים עח נה
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויגרש מפניהם גוים ויפילם בחבל נחלה וישכן באהליהם שבטי ישראל
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְגָרֶשׁ מִפְּנֵיהֶם גּוֹיִם וַיַּפִּילֵם בְּחֶבֶל נַחֲלָה וַיַּשְׁכֵּן בְּאָהֳלֵיהֶם שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְגָ֤רֶשׁ מִפְּנֵיהֶ֨ם ׀ גּוֹיִ֗ם
וַֽ֭יַּפִּילֵם בְּחֶ֣בֶל נַחֲלָ֑ה
וַיַּשְׁכֵּ֥ן בְּ֝אׇהֳלֵיהֶ֗ם שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"בחבל" - הוא קו המדה
מצודת דוד
"ויפילם" - הפיל גורל לתת לכל שבט חלקו במדידת חבל כי כן הדרך למדוד הקרקע בחבל
"באהליהם" - של שבעת עממין
"גוים" - אלו שבעה עממין בכנעןמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אלשיך
[נד] או יאמר "ויביאם אל גבול קדשו"כו' כמו שאמרו ז"ל כי בית המקדש קנין אחד שנאמר הר זה קנתה ימינו. ובזה יאמר כי זכות בית המקדש הביאם וכבש לפניהם הארץ, וזהו "ויביאם"וכו' מי הביאם "הר זה"כו' הוא זכות בית המקדש. ושמא תאמר כי אין כל הקדושה ההיא רק אחר שנבנה בית המקדש אך לא מקודם אשר עדיין לא היה שמו כי אם "הר" הוא הר המוריה, דע לך כי לא כן הוא כי "הר זה"עודנו "הר" להיותו הר "זה" בייחוד "קנתה ימינו"אותו:
[נד - נה] או יאמר "ויביאם אל גבול קדשו"הוא הר המוריה. ושמא תאמר האם לקדשו יש גבול חלילה, כי הלא מלא כל הארץ כבודו, לזה אומר אמת הוא אך מה שקראתי לזה "גבול קדשו"על יתרון שיש לו על השאר, כי "הר זה קנתה ימינו". ושמא תאמר למה תאמר "ויביאם"שיורה שהיה המקום כבוש ובטוח ולא הוצרך כי אם הבאה אל הר המוריה, והלא הם כבשו הארץ שבע שנים בחרב וקשת ומלחמה, לזה אומר האמת שלא היתה רק הבאה כי הנה לא בחרבם ירשו ארץ כי הלא "ויגרש מפניהם גוים"וכו':