(ט-י) "כי", מה "שהייתי מוזר לאחי" היה מצד "שקנאת ביתך אכלתני", ר"ל שהיה לי קנאה על בני ביתך שאינם שומעים לקולך, (מציין את ה' עם ישראל כאב עם בני ביתו) ובזה היה לי ריב עם אחי, וגם "חרפת חורפיך נפלו עלי", שהזדים המחרפים אותך הם מחרפים אותי על אמונתי:
ביאור המילות
"מוזר לאחי, ונכרי לבני אמי". בארתי (ישעיה כ"ח), שהנכרי גרוע מן הזר, שהזר הוא לאותו דבר כמו ישראל אצל תרומה וכדומה, והנכרי הוא מארץ רחוקה, לאחי מן האב אני מוזר מן הירושה ולא נכרי לגמרי, ולבני אמי שאיני יורש עמהם אני נכרי לגמרי:
