מ"ג תהלים סט ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים סט · ט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מוזר הייתי לאחי ונכרי לבני אמי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מוּזָר הָיִיתִי לְאֶחָי וְנָכְרִי לִבְנֵי אִמִּי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מ֭וּזָר הָיִ֣יתִי לְאֶחָ֑י
  וְ֝נׇכְרִ֗י לִבְנֵ֥י אִמִּֽי׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לאחי" - לעשו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(ט-י) "כי", מה "שהייתי מוזר לאחי" היה מצד "שקנאת ביתך אכלתני", ר"ל שהיה לי קנאה על בני ביתך שאינם שומעים לקולך, (מציין את ה' עם ישראל כאב עם בני ביתו) ובזה היה לי ריב עם אחי, וגם "חרפת חורפיך נפלו עלי", שהזדים המחרפים אותך הם מחרפים אותי על אמונתי:

ביאור המילות

"מוזר לאחי, ונכרי לבני אמי". בארתי (ישעיה כ"ח), שהנכרי גרוע מן הזר, שהזר הוא לאותו דבר כמו ישראל אצל תרומה וכדומה, והנכרי הוא מארץ רחוקה, לאחי מן האב אני מוזר מן הירושה ולא נכרי לגמרי, ולבני אמי שאיני יורש עמהם אני נכרי לגמרי:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לבני אמי" - הם בני עשו שהמה לי אחים גם מן האם

"לאחי" - והם בני ישמעאל

"מוזר" - בעבורך אני נחשב לזר

מצודת ציון

"מוזר" - מלשון זר

<< · מ"ג תהלים · סט · ט · >>