מ"ג תהלים סח כד
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
למען תמחץ רגלך בדם לשון כלביך מאיבים מנהו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לְמַעַן תִּמְחַץ רַגְלְךָ בְּדָם לְשׁוֹן כְּלָבֶיךָ מֵאֹיְבִים מִנֵּהוּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לְמַ֤עַן ׀ תִּ֥מְﬞחַ֥ץ רַגְלְךָ֗ בְּ֫דָ֥ם
לְשׁ֥וֹן כְּלָבֶ֑יךָ
מֵאֹיְבִ֥ים מִנֵּֽהוּ׃
רש"י
"בדם" - כשימחץ את ראש האויב תהא רגלינו בוקעת בדמם תמחץ לשון בוקע בתוך הדם כמו (שופטים ה) מחצה וחלפה רקתו כמו בקעה ול' משנה הוא והיו עולי רגלים בוקעים עד ארכבותיהם בדם ד"א תמחץ שם כלי ששואבין בו יין מן הבור מחץ שמו במסכת ע"ג ולשון כלביך מדם האויבים
"מנהו" - תהיה פרנסתו כדאמרינן מאי משמע דמן לישנא דמזוני הוא דכתיב (דנייאל א') אשר מנה את מאכלכם וגו'אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
ותי"ו תמחץ רגלך - לשון נקבה כמו רגלי עמדה במישור ותהיה המלה מהפעלים העומדים, או תי"ו תמחץ לנכח דוד וזה דרך משל. ור' יהודה אמר: כי תמחץ הפוך, כמו חמוץ בגדים.
לשון כלביך - רמז לאויבים שהיו מדברים על דוד.
מאויבים - מדם אויבים.
מנהו - כמו מן הוא והלאה ובא משונה בעבור היותו סוף פסוק. ויש אומרים: מאויבים מהכלל.
ומנהו - כמו שמץ מנהו רמז למלכה.
ואחרים אמרו: כי מנהו, כמו צוהו והשלש נקודות אין מנהג שימצאו תחת קמץ גדול כי הוא פתח קטן.מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"מנהו" - ענין הכנת מזון כמו מן הוא (שמות טז)
מצודת דוד
"מנהו" - הכנת מזון כ"א מלשון כלביך יהיה מדם האויבים כי ילוקק דמם בלשונו
"למען תמחץ" - ההשבה תהיה באופן עשות נקמה בעמים למען יהיו רגליך נראים כאלו הם מחוצים על כי תדרוך בדם הרוגיהם ותלכלך רגלך בדמםמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"קדקד שער". איש שער, כמו ואני תפלה, ואני מוסר לכולם (הושע ה'):
"תמחץ". המלוכלך בדמים נראה שנמחץ שם והדמים זבים מגופו.
"מנהו". כינוי הנסתר בה"א וא"ו, ר"ל שהאויבים הם מהם מן הכלבים וממינם: