לדלג לתוכן

מ"ג תהלים נ א

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מזמור לאסף אל א‍להים יהוה דבר ויקרא ארץ ממזרח שמש עד מבאו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מִזְמוֹר לְאָסָף אֵל אֱ‍לֹהִים יְהוָה דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבֹאוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מִזְמ֗וֹר לְאָ֫סָ֥ף
אֵ֤ל ׀ אֱֽלֹהִ֡ים יְֽהֹוָ֗ה
  דִּבֶּ֥ר וַיִּקְרָא־אָ֑רֶץ
    מִמִּזְרַח־שֶׁ֝֗מֶשׁ עַד־מְבֹאֽוֹ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אל אלהים ה'" - אקרא (אלהי האלהים ה' שמו) "דבר ויקרא ארץ" - והוא הופיע מציון שהוא מכלל יופי

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

מזמור לאסף אל - הטעם תקיף לעשות משפט, על כן אלהים.

וטעם ה' – שהוא שוכן עד בלי שינוי.

ויקרא ארץ - קרא יושבי הארץ הדרים ממזרח שמש ועד מבואו, כך הוא היישוב אף על פי שאין מיושב מכל הארץ, רק פחות מהרביעית בראיות גמורות.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"מבואו" - שקיעתו כמו כי בא השמש (בראשית כח

מצודת דוד

"אל אלהים ה'" - אל שעל כל אלהים הם מלאכי מעלה אשר שמו ה' הוא דבר וקרא אל יושבי הארץ מן קצה המזרח עד המערב

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מזמור לאסף", בו תוכחה נגד החנפים והצבועים שהיו עושים תועבות גדולות ומראים את עצמם צדיקים ע"י הבאת קרבנות רבים, והוצאת דבה על רעיהם בדברים שיעשו הם עצמם, ומדבר בשם ה' כי בא לשפטם על רוע מעשיהם, "אל אלהים ה' דבר ויקרא ארץ", ה' מזמין עתה את כל הארץ "ממזרח שמש עד מבואו":

ביאור המילות

"אל אלהים". שופט השופטים.

"ויקרא", מענין הזמנה.