מ"ג תהלים לט ב
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אמרתי אשמרה דרכי מחטוא בלשוני אשמרה לפי מחסום בעד רשע לנגדי
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אָמַרְתִּי אֶשְׁמְרָה דְרָכַי מֵחֲטוֹא בִלְשׁוֹנִי אֶשְׁמְרָה לְפִי מַחְסוֹם בְּעֹד רָשָׁע לְנֶגְדִּי.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אָמַ֗רְתִּי אֶ֥שְׁמְרָ֣ה דְרָכַי֮ מֵחֲט֢וֹא בִלְשׁ֫וֹנִ֥י
אֶשְׁמְרָ֥ה לְפִ֥י מַחְס֑וֹם
בְּעֹ֖ד רָשָׁ֣ע לְנֶגְדִּֽי׃
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רד"ק
רוצה לומר: מנהגי ועניני, כמו מעשות דרכיך (ישעיהו נח יג) ; דרכי ספרתי (תהלים קיט כו), והדומים להם.
מחטוא בלשוני אשמרה לפי מחסום שלא אדבר דבר אשר לא כן מתוך צערי וחליי כמו שנאמר באיוב (ב י): בכל זאת לא חטא איוב בשפתיו.
בעד רשע לנגדי: וכל שכן בעוד שהרשע לנגדי הבא לבקרני ולראות כאבי ואידי שאשמרה פי מלדבר כאלו מחסום בפי.
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"דרכי" - מנהגי
"מחסום" - ענין דבר ההושם בפי הבהמות שלא תשוך ולא תאכל כמו ולא תחסום שור (דברים כ"ה)
מצודת דוד
"בעוד רשע לנגדי" - בזמן אשר הרשע הבא לבקרני עומד לנגדי כי אחשוב כאשר אצעק אז ישמח בצרתי
"אשמרה לפי מחסום" - אשמור עצמי כאלו היה על פי מחסום אשר ימנע הדבור ר"ל עם כל הכאב הבא עלי לא אצעק להתרעם
"אמרתי" - חשבתי בלבי אשמרה מנהגי מלחטוא בלשוני לדבר מה מול מדת הדיןמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- א) באשר מהות הנפש הוא דבר נעלם משכל האדם, שהאדם לא ישיג רק ע"י החושים, ומהות הנפש הוא דבר שא"א להודע ע"י החוש, ובזה יראתי "מחטא בלשוני", פן אבא עי"כ לידי חטא ע"י העיון הזה, בשאחשב שהנפש היא היתה היולאנית מתהוית עם הגוף ונפסדת עמו, ואכפור בהשארת הנפש ובנצחיותה,
- ב) שגם אם אבטח בחוזק אמונתי שלא אבא לידי כך אמרתי אשמרה "לפי מחסום" שראוי שאשים מחסום לפי בלי לדבר מזה, "בעוד רשע לנגדי" עת נמצא רשע במעמד הזה שדברי יהיו לו לפוקה ולמכשול, ולכן.
ביאור המילות