"אל תתחר במרעים" - מוכיח את ישראל הוא שלא יתחרו בהצלחת המרעים לעשות כמעשיה' כמו (ירמיהו י"ב) ואיך תתחרה את הסוסים לרוץ במרוצתם האטיר בלע"ז
"אל תקנא בעושי עולה" - לעשות עולה כמותם
"לדוד", ידבר על מעלות הבוטח בה' וההבדל בינו לבין הבלתי בוטח, "אל תתחר", ר"ל המשים לב אל רוע דרך המרעים ואל הצלחתם, אז או שנפשו תגעל בדרכם ויתחר בם, או שיקנא בהצלחתם וירצה להיות כמוהם, לעומת הא' אמר "אל תתחר במרעים", ולעומת הב' אמר "אל תקנא בעושי עולה", ומפרש נגד אל תתחר במרעים.
ביאור המילות
"תתחר". לרד"ק התי"ו שורש, כמו למה תתחרה ברעה והוא קל, ויותר נראה ששרשו חרה בנינו התפעל ובא בקמ"ץ והתחל (ש"ב י"ג), ופה בא בפת"ח:
