מ"ג תהלים לז א
מ"ג תהלים לז · א · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לדוד אל תתחר במרעים אל תקנא בעשי עולה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לְדָוִד אַל תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים אַל תְּקַנֵּא בְּעֹשֵׂי עַוְלָה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לְדָוִ֨ד ׀ אַל־תִּתְחַ֥ר בַּמְּרֵעִ֑ים
אַל־תְּ֝קַנֵּ֗א בְּעֹשֵׂ֥י עַוְלָֽה׃
רש"י (כל הפרק)
"אל תתחר במרעים" - מוכיח את ישראל הוא שלא יתחרו בהצלחת המרעים לעשות כמעשיה' כמו (ירמיהו י"ב) ואיך תתחרה את הסוסים לרוץ במרוצתם האטיר בלע"ז
"אל תקנא בעושי עולה" - לעשות עולה כמותםמצודות (כל הפרק)
מצודת דוד
"בעושי עולה" - בהצלחת עושי עולה
"אל תתחר" - אל תתערב במריעים לעשות כמעשיהם
מצודת ציון
"תתחר" - ענין הדמוע וההתערב כמו ואיך תתחרה את הסוסים (ירמיהו י"ב)
"במרעים" - ברשעיםמלבי"ם (כל הפרק)
"לדוד", ידבר על מעלות הבוטח בה' וההבדל בינו לבין הבלתי בוטח, "אל תתחר", ר"ל המשים לב אל רוע דרך המרעים ואל הצלחתם, אז או שנפשו תגעל בדרכם ויתחר בם, או שיקנא בהצלחתם וירצה להיות כמוהם, לעומת הא' אמר "אל תתחר במרעים", ולעומת הב' אמר "אל תקנא בעושי עולה", ומפרש נגד אל תתחר במרעים.
ביאור המילות
"תתחר". לרד"ק התי"ו שורש, כמו למה תתחרה ברעה והוא קל, ויותר נראה ששרשו חרה בנינו התפעל ובא בקמ"ץ והתחל (ש"ב י"ג), ופה בא בפת"ח: