לדלג לתוכן

מ"ג שמות ח טו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג שמות · ח · טו · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמרו החרטמים אל פרעה אצבע אלהים הוא ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמְרוּ הַחַרְטֻמִּם אֶל פַּרְעֹה אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִוא וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּאמְר֤וּ הַֽחַרְטֻמִּם֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה אֶצְבַּ֥ע אֱלֹהִ֖ים הִ֑וא וַיֶּחֱזַ֤ק לֵב־פַּרְעֹה֙ וְלֹֽא־שָׁמַ֣ע אֲלֵהֶ֔ם כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהֹוָֽה׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וַאֲמַרוּ חָרָשַׁיָּא לְפַרְעֹה מַחָא מִן קֳדָם יְיָ הִיא וְאִתַּקַּף לִבָּא דְּפַרְעֹה וְלָא קַבֵּיל מִנְּהוֹן כְּמָא דְּמַלֵּיל יְיָ׃
ירושלמי (יונתן):
וַאֲמָרוּ אִיסְטַגְנִינֵי פַּרְעה לָא מִן כּחַ גְבוּרַת משֶׁה וְאַהֲרן הִיא אֱלָהֵן מְחָא מִשְׁתַּלְחָא מִן קֳדָם יְיָ הִיא וְאִתְקַף יִצְרָא דְלִבָּא דְפַרְעה וְלָא קַבֵּיל מִנְהוֹן הֵיכְמָא דְמַלֵיל יְיָ:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אצבע אלהים היא" - מכה זו אינה ע"י כשפים מאת המקום היא "כאשר דבר ה'" - ולא ישמע אליכם פרעה

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִיא – מַכָּה זוֹ אֵינָהּ עַל יְדֵי כְּשָׁפִים; מֵאֵת הַמָּקוֹם הִיא.
כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' – "וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵכֶם פַּרְעֹה" (שמות ז,ד).

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

אצבע אלהים הוא: מכת מדינה ולא על ידיהם של אילו היתה זו, שאילו באה על ידי מכשפות אף אנו היינו עושים כן:

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ויאמרו -

בעבור שראו שעשו כמעשה אהרן בדבר התנין גם במכת הדם והצפרדע, ולא יכלו עתה לעשות כאשר עשה אהרן. אמרו לפרעה: לא באה זאת המכה בעבור ישראל לשלחם, רק מכת אלוהים היא כפי מערכת הכוכבים על מזל ארץ מצרים, כי כבר פרשתי כי פרעה לא כחש הבורא רק השם שהזכיר לו משה. וזה כדרך כי לא ידו נגעה בנו מקרה הוא היה לנו, מן השמים ע"כ חזק לב פרעה. ואשר יחזיק זה הפירוש. שאמרו: אצבע אלוהים היא ולא אמרו אצבע ה' שהוא אלהי ישראל. כאשר אמר פרעה במכת הצפרדעים: העתירו אל ה'. וזה השם הזכיר במכות האחרונות.

ועוד: כי משה אמר לפרעה דבר מכת היאור לפני היותה. וככה מכת הצפרדעים. ולא הזכיר לו בתחילה מכת הכנים.

רמב"ן

לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויאמרו החרטומים אל פרעה אצבע אלהים הוא" - אמר רבי אברהם כי בעבור שעשו כמעשה אהרן בדבר התנין גם במכת הדם והצפרדע ולא יכלו עתה לעשות כן אמרו אל פרעה לא באה זאת המכה על יד אהרן בעבור ישראל רק מכת אלהים היא כפי מערכת הכוכבים על ארץ מצרים כי פרעה לא כחש הבורא רק השם שהזכיר לו משה וזהו כדרך כי לא ידו נגעה בנו מקרה הוא היה לנו (שמואל א ו ט) על כן חזק לב פרעה והביא ראיה מפני שלא אמר "אצבע ה'" שהוא אלהי ישראל כאשר אמר פרעה במכת הצפרדעים העתירו אל ה' ועוד כי משה אמר לפרעה דבר מכת היאור ולא הזכיר לו בתחילה מכת הכנים ואין דבריו נכונים בעיני כי המקרה לא יקרא "אצבע אלהים" רק המכה הבאה מאתו בעונש תקרא "יד ה'" ו"אצבע אלהים" כאשר נאמר בכתוב שהביא לא ידו נגעה בנו וכתיב וירא ישראל את היד הגדולה (להלן יד לא) והיתה יד ה' בכם ובאבותיכם (שמואל א יב טו) כבדה מאד יד האלהים שם (שם ה יא) ועוד כי לא עמדו החרטומים לפני משה אחרי כן גם במכת הערוב שהיתה בהתראה ולא בשאר המכות אבל הענין כפשוטו כי בראות החרטומים שלא יכלו להוציא את הכנים הודו במעשה אהרן שהיה מאת האלהים ולכן לא קרא להם פרעה מן העת הזאת והלאה ולהמעיט הענין אמרו "אצבע אלהים" ולא אמרו "יד אלהים" כלומר מכה קטנה מאתו ולא אמרו "אצבע ה'" כי פרעה ועבדיו לא יזכירו השם המיוחד רק בדברם עם משה בעבור שהוא יזכירנו להם ומה שלא יכלו החרטומים להוציא את הכנים סיבה מאת השם היתה להם סכל עצתם ברצונו שהכל שלו והכל בידו והנראה בעיני עוד כי מכת הדם להפוך תולדת המים לדם ומכת הצפרדעים להעלותם מן היאור יכלו לעשות כן כי אין בהם בריאה או יצירה כי לא אמר הכתוב "ויהיו הצפרדעים" רק ותעל הצפרדע שנאספו ועלו רק מכת הכנים היתה יצירה ואין טבע העפר להיות כנים על כן אמר והיה לכנים ואמר להוציא את הכנים כענין תוצא הארץ נפש חיה וגו' ויהי כן (בראשית א כד) ולא יוכל לעשות כמעשה הזה זולתי היוצר יתברך ויתעלה ואמר ויעשו כן ולא יכולו כי השביעו השדים לעשות מאמרם ואין בהם כח ומה שיחזק דברי בצפרדעים אמרם (שמו"ר י ד) רבי עקיבא אומר צפרדע אחת היתה השריצה ומלאה כל ארץ מצרים אמר לו רבי אלעזר בן עזריה מה לך עקיבא אצל הגדה כלך מדברותיך ולך אצל נגעים ואהלות צפרדע אחת היתה שרקה להם והם באו שלא ראה ר' אלעזר בן עזריה שיוכלו החרטומים להביא טבע חדש בצפרדע להוליד רבות חוץ מטבעם אבל אספו אותן להעלותן ועל דעת רבי עקיבא שרץ היאור צפרדעים שישרוץ בהם יותר ממנהגו ועל דעת רבי אלעזר בן עזריה כמו שרצו בארץ (בראשית ט ז) ענין תנועה כמו שפרשתי בסדר בראשית (א כ) שיאספו ויתנועעו ביאור ומשם יעלו על המצרים ורבותינו (שמו"ר י ז) אמרו בכנים שאין השד שולט על בריה פחותה מכעדשה ולא יכלו אפילו לאסוף כנים ממקומם ולהביאם ואמרו במדרש רבה (שם) עוד כיון שראו החרטומים שלא יכלו להוציא הכנים מיד הכירו שהיה מעשה אלהים ולא מעשה שדים ועוד לא חששו לדמות עצמם למשה להוציא את המכות ומה שאמר ר"א כי משה לא הודיעם מכת הכנים נראה בעיני שהכה אהרן במטה לעיני פרעה כאשר עשה בפיח (להלן ט י) אבל לא התרה בו כי אין הקב"ה מתרה בפרעה רק במכות אשר בהן מיתה לאדם וכתיב בצפרדעים וצפרדע ותשחיתם (תהלים עח מה) שהוא רומז למיתה או להשחתה שהזכירו רבותינו (שמו"ר י ד) שהיו מסרסים אותם וכן הארבה ימיתם ברעב כי אכל יתר הפלטה הנשארת להם מן הברד והכל רחמים מאתו באדם כענין שנאמר (יחזקאל לג ט) ואתה כי הזהרת רשע מדרכו לשוב ממנה ולא שב מדרכו הוא רשע בעונו ימות ואתה נפשך הצלת ולכן לא התרה בו בכנים ולא בשחין ובחשך רק בדבר בעבור שהוא מיתה וראוי שתחול גם באדם כאשר אמר לו אחר כך (להלן ט טז) ואולם בעבור זאת העמדתיך ולכן הודיעו הענין איך יהיה ואמר במקצת המכות השכם בבקר הנה יוצא המימה ועל דרך הפשט היה בעת צאת המלכים בבקר להשתעשע על המים וצוה הקב"ה למשה שילך שם והטעם כי בדם בעבור היותה המכה הראשונה רצה שיעשנה לעיניו ובלי יראה ממנו וזה טעם ונצבת לקראתו (לעיל ז טו) והתיצב לפני פרעה (פסוק טז) שיעמוד כנגדו ביד רמה וכן במכת הערוב נאמר השכם בבקר והתיצב לפני פרעה הנה יוצא המימה ובברד (להלן ט יג) השכם בבקר והתיצב לפני פרעה והוא גם כן בצאתו המימה כי הערוב והברד אשר בהן המיתה והעונש לבני אדם רצה הקב"ה שיהיה לעיני כל העם כי בצאת המלך המימה ילכו מרבית העם אחריו והנה יתרה אותו לעיניהם אולי יצעקו אל אדוניהם לשוב מדרכו הרעה ואם לא יעשו כן יהיו חייבין להענש אבל בשאר המכות די בהתראת המלך ועל כן נאמר בהן בא אל פרעה (לעיל ז כו להלן ט א י א) שיבא אל היכלו ולא הזכיר בכנים ובשחין כן בעבור שהוצרך אהרן להכות בעפר והיכל המלך אין שם עפר כי היא רצפת בהט ושש וכן הוצרך משה לזרוק הפיח השמימה והנה עשו אלו השתים בפני פרעה בהיותו בחצר גינת ביתן המלך או כיוצא בו

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ויאמרו החרטמם אל פרעה. עד עתה הזכיר החרטמים מלא ביו"ד אבל במכה זו של כנים שהזכיר בה ולא יכלו הזכיר החרטמם חסר יו"ד כי בכאן חסרה חכמתם וכשל כחם והודו על כרחם, ועוד יורה חסרון היו"ד על מה שדרשו רבותינו ז"ל י' קבין מכשפות ירדו לעולם ט' נטלו מצרים ואחת כל העולם כלו.

אצבע אלהים היא. כאשר ראו החרטומים שלא יכלו להוציא את הכנים הודו במעשה אהרן שהיה מאת האלהים ולכן לא קרא להם פרעה מן העת הזאת והלאה, וכדי להמעיט את הענין אמרו אצבע אלהים כלומר מכה קטנה מאתו ולא אמרו אצבע ה' כי פרעה ועבדיו לא יזכירו השם המיוחד רק בדברם עם משה כי הוא יזכירנו להם כן פי' הרמב"ן ז"ל.

אבל החכם ראב"ע ז"ל כתב כי מה שאמרו אצבע אלהים היא אין זה הודאה שיודו במעשה אהרן רק אמרו כי מכה זו לא באה מכח משה ואהרן בשביל ישראל רק מכח הכוכבים והמזלות היתה מכה זו ראויה לבא על ארץ מצרים ומזה הזכירו שם אלהים ולא אמרו אצבע ה' שהוא אלהי ישראל ועוד ראיה אחרת שהתרה לו במכת הדם ובמכת צפרדע ולא התרה במכת הכנים, ועל כן אמרו לו שלא באה מכח משה מאת ה' יתברך רק כפי מערכת הכוכבים על הארץ ומשה לא ידע כן ועל כן לא התרה.

ודע כי בשתי מכות ראשונות והם הדם והצפרדע לא היתה בהן בריאה חדשה כי מכת הדם הפוך תולדות המים לדם גם הצפרדעים מן היאור עלו וזה שאמר הכתוב ותעל הצפרדע כי נאספו ועלו ולא אמר ויהיו הצפרדעים. אבל הכנים היתה בהם בריאה חדשה וע"כ אמר והיה לכנים, והזכיר ג"כ להוציא את הכנים כענין (בראשית א) תוצא הארץ נפש חיה ויהי כן, ואין הכח ביצירת שום בריה ביצירה בלתי לה' לבדו, ולכך הזכיר בו לשון אצבע שבאורו פלא כלשון האמור בגלגלים (תהלים ח) מעשה אצבעותיך, כי בריאת הגלגל אצל כחו יתברך נקלה כבריאת היתוש, וכן כתב רבי סעדיה גאון מצינו לשון אצבע בשלשה דברים, בגלגלים, ובלוחות, ובמכת הכנים. הגלגל בתכלית הגודל שאין גוף למעלה ממנו, והלוחות למטה מהם בגוף ולמעלה מהם בזוהר, והכנים בתכלית הקטנות והגריעות, ואע"פ כן הזכיר בשלשתם לשון אחד להורות כי הכל אחד ושוה אצל יכלתו יתברך, ודעת רז"ל במדרש במה שאמר ולא יכולו שאין השד שולט על בריה פחותה מכעדשה. וא"כ אין צריך לומר שלא היה להם כח לברא אותם אלא אפילו לאסוף אותם ולהביאם ממקומם אין להם כח לפי שהם פחותין מכעדשה.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויאמרו החרטמם אל פרעה אצבע אלהים הוא". כשתראה בכל הפרשיות האלה לא תמצא שפרעה והמצרים יקראו את ה' בשם אלהים רק בשם הויה, כי שם אלהים

היה מיוחד אצלם למערכת השמים או לאלהיהם, לא לאלהי ישראל שקראוהו הויה, אם לא כשאמרו בכנוי לכו זבחו לאלהיכם בארץ, ר"ל אלהי ישראל, לא סתם אלהים, ומבואר שמ"ש אצבע אלהים הוא, לא כוונו על אלהי ישראל שהיה להם לומר אצבע ה' הוא, או אצבע אלהי ישראל, כי מכה זו באה בלא התראה חשבו שלא בא מאת אלהי ישראל בשביל ישראל, שא"כ היה צריך להודיע זאת למשה ושמשה יתרה בו תחלה, ואמרו שזה מכה שחלה עליהם מאת אלהי מצרים שנקראו אצלם סתם בשם אלהים, וכן פי' הראב"ע אצבע אלהים הוא לא באה זאת המכה בעבור ישראל רק מכת אלהים היא כפי מערכת הכוכבים, ועי"כ ויחזק לב פרעה, שלא היה ירא עוד כלל כי סר ממנו הפחד:

<< · מ"ג שמות · ח · טו · >>