מ"ג שמואל ב יב ו

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואת הכבשה ישלם ארבעתים עקב אשר עשה את הדבר הזה ועל אשר לא חמל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאֶת הַכִּבְשָׂה יְשַׁלֵּם אַרְבַּעְתָּיִם עֵקֶב אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְעַל אֲשֶׁר לֹא חָמָל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאֶת־הַכִּבְשָׂ֖ה יְשַׁלֵּ֣ם אַרְבַּעְתָּ֑יִם עֵ֗קֶב אֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה וְעַ֖ל אֲשֶׁ֥ר לֹא־חָמָֽל׃

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"ישלם ארבעתים" - כך אירע לו שלקה בארבעה בנים הילד ואמנון תמר ואבשלום

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת ציון

"עקב" - בעבור כמו (דברים ז יב)עקב תשמעון

מצודת דוד

"ארבעתים" - כמו שכתוב (שמות כא לז) וארבע צאן תחת השה

"עקב וגו'" - לזה ישלם כדין התורה

"ועל אשר לא חמל" - רצה לומר ולזה הוא בן מות על אשר לא חמל על רוב עניו ולכן חייב מיתה בחק משפט המלך

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"ואת". וחוץ מזה חייב בתשלומי ארבעה כפי משפט התורה הקבוע על הגניבה והטביחה. ופי' דבריו שישלם ארבעתים, "עקב" "אשר עשה את הדבר הזה", בעד המעשה. והוא בן מות "על אשר לא חמל":

אלשיך

עריכה

• לפירוש "אלשיך" על כל הפרק •

או שיעור הענין כי להורות שאומרו בן מות אינו בבית דין כי אם לשמים, אמר (ו) "ואת הכבשה ישלם ארבעתים", שאם המיתה היתה מיתת בית דין אין אדם מת ומשלם, והתשלומי ארבעה הוא "עקב אשר עשה כו'", שגנב וטבח, ומה שהוא בן מות הוא "על אשר לא חמל", ותרע עינו על הדל, אז (ז) "ויאמר נתן אל דוד אתה האיש". ואז אין ספק כי כל אשר אמרנו שנרמז בכל דברי המשל, דוד השכיל למפרע בהגלות אליו כי הוא האיש, ועל עניינו הדברים אמורים, והן אמת כי גרושה מאישה היתה, אך למה מיהרת לבלתי המתין עד תהי לך אשר לך, ואכלת אותה פגה, האם לא ידעת כי איני משליך ענייניך אחרי גוי, כי זכור כמה דברים עשיתי בשבילך, והשתים הראשונות בעצמי, כי הנה "אנכי משחתיך למלך", כי לא שמואל הריק השמן על ראשך, כי אם אנכי, כמו שאמרו ז"ל (ילק"ש קכד) שטרם יקרב אל שמואל קפץ השמן מיד שמואל על ראש דוד, נמצא כי הוא יתברך משחו, וכן "אנכי" בעצמי "הצלתיך מיד שאול" כמה פעמים, מה שלא היה אפשר על ידי זולתי, כי אין יכול להציל מיד בעלי בחירה, אם לא ה' יתברך לבדו:

<< · מ"ג שמואל ב · יב · ו · >>