מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
"
ויבא הלך" - דימה את יצר הרע תחלה להלך שעובר לדרכו ואחר כך לאורח שנעשה אכסנאי ואחר כך לאיש שהוא בעל הבית
"
כי בן מות" - הגוזל את העני כאלו נוטל את נפשו שנאמר (
משלי א יט) את נפש בעליו יקח
"
ישלם ארבעתים" - כך אירע לו שלקה בארבעה בנים הילד ואמנון תמר ואבשלום
"ואסיפה" - והייתי מוסיף לך
"
ואת נשי אדוניך" - מיכל בת שאול
"
כי נאץ נאצת את אויבי" - כנוי הוא זה דרך כבוד למעלה ויונתן תרגם ארי מיפתח פתחתא פומא דסנאי עמא דה'
"
ויאנש" - לשון חולי
"
ובא ולן ושכב ארצה" - ובא הבית ולן בלילה שוכב לארץ
"
ולא ברה" - לשון אכילה כמו (לקמן יג ו) ואברה מידה
"
בעבור ה'" - אשר אהבו
"
את עיר המלוכה" - שני חיזוקי חומה היו בה חיצונה ופנימית עיר החיצונה עיר מלוכה והפנימית למבצר ולחוזק
"את עטרת מלכם" - תועבת בני עמון מלכם שמו לשון מולך
"
ותהי על ראש דוד" - אתי הגתי בטלה (עבודה זרה מד א)
"מגרה וחריצים ומגזרות" - כמין פצירה פים שקורין לימ"א מיני יסורים הם
"מגרה" - סכין פגום פגימות הרבה תכופות זו לזו
"חריצים" - הוא מורג חרוץ מלא חריצים כמין פצירה פים שקורין לימ"א
"במלבן" - בטיט חוצות וכן תרגם יונתן וגרר יתהון בשוקיא
