מ"ג שמואל א ב ה

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שבעים בלחם נשכרו ורעבים חדלו עד עקרה ילדה שבעה ורבת בנים אמללה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שְׂבֵעִים בַּלֶּחֶם נִשְׂכָּרוּ וּרְעֵבִים חָדֵלּוּ עַד עֲקָרָה יָלְדָה שִׁבְעָה וְרַבַּת בָּנִים אֻמְלָלָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שְׂבֵעִ֤ים בַּלֶּ֙חֶם֙ נִשְׂכָּ֔רוּ וּרְעֵבִ֖ים חָדֵ֑לּוּ עַד־עֲקָרָה֙ יָלְדָ֣ה שִׁבְעָ֔ה וְרַבַּ֥ת בָּנִ֖ים אֻמְלָֽלָה׃

תרגום יונתן

• לדף התרגום על כל הפרק •

עַל בְּנוֹהִי דְהָמָן אִתְנַבִּיאַת וַאֲמַרַת דַהֲווֹ שָׂבְעִין בְּלַחְמָא וְגָאָן בְּעוּתְרָא וְסַגִיאִין בְמָמוֹנָא אִתְמַסְכְּנוּ תָּבוּ לְאִתַּגָרָא בִּלְחֵם וּמָזוֹן פּוּמְהוֹן מָרְדְכַי וְאֶסְתֵּר דַהֲווֹ חֲשִׁיכִין וּמִסְכְּנִין עֲתָרוּ וְאִיתְנְשִׁיאוּ יַת מִסְכְּנוּתְהוֹן תָּבוּ לְמֶהֱוֵי בְנֵי חוֹרִין כֵּן יְרוּשְׁלֵם דַהֲוַת כְּאִתְּתָא עֲקְרָא עֲתִידָא דְתִתְמְלֵי מֵעַם גַלְוָתָהָא וְרוֹמֵי דְמַלְיָא סַגִי עַמְמַיָא יְסוּפוּן מַשִׁרְיָתָהָא תְּצְדֵי וְתֵיחֲרוּב:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"שבעים בלחם" - ולא צריכים להיות נשכרים לשום מלאכה מרעיבם ונשכרו בלחם פרנסתם

"ורעבים" - שהיו טורחים ויגעים על מזונות

"חדלו" - מטרחם

"עד עקרה ילדה שבעה ורבת בנים וגו'" - ובעוד שהעקרה יולדת שבעה בנים רבת בנים אמללה וקוברת בניה חנה ילדה שבעה שנאמר (להלן פסוק כא) כי פקד ה' את חנה ותהר ותלד שלשה בנים ושתי בנות וכשחנה יולדת אחד פנינה קוברת שנים ועשרה בנים היו לה שנאמר (לעיל א ח) הלא אנכי טוב לך מעשרה בנים שלפנינה כשילדה חנה ארבעה קברה פנינה שמונה וכשנתעברה וילדה ולד חמישי נשתטחה פנינה לרגליה ובקשה רחמים וחיו ונקראו על שמה אלו דברי רבי נחמיה רבי יהודה אומר בני בנים הרי הן כבנים ויש אומרים שבעה בגימטריא כמנין שמואל

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת ציון

"חדלו" - מנעו

"אמללה" - ענין כריתה כמו (שם ו ג) אומלל אני

מצודת דוד

"עד עקרה ילדה שבעה" - רצה לומר כל כך רבה השגחתו עד אשר מי שהיתה עקרה ילדה שבעה בנים ומי שהיתה בת רבת בנים נכרתה באבדן כל בניה

"ורעבים" - ואשר היו משכירים עצמם בעבור הרעבון חדלו מלהשכיר עצמן כי מצאו די מחסורם

"שבעים" - אנשים שהיו שבעים נעשו רעבים עד שישכרו עצמם לעבודה בעבור הלחם

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

(ה) "שבעים". אלה שהיו "שבעים" ירדו מנכסיהם עד שישכרו בעבור פת לחם, ואלה שהיו "רעבים" עד הנה "חדלו" מלהשכיר א"ע? שינוי ג, בענין הבנים, "עד עקרה", ר"ל איך אפשר שתתפשט ההשגחה עד כל הפרטים, עד שישגיח גם ע"ז "שהעקרה תלד שבעה", ר"ל בנים הרבה, כי דרך לתפוס מספר שבעה על מספר גדול, כמו ויספתי ליסרה אתכם שבע (ויקרא כו, יח), ובשבעה דרכים ינוסו לפניך (דברים כח, ז), שזה שינוי פרטי בענין בריאות גוף איש אחד ומזגו? ע"ז תענה לאמר ועתה דעו וראו כי האמת הוא אשר כל אלה השינוים יוצאים מגזרת ההשגחה העליונה, וחושבת מלמטה למעלה, נגד מ"ש "עד עקרה ילדה שבעה", אומרת:

<< · מ"ג שמואל א · ב · ה · >>