"שן רעה". הנה הבטחון שיש לו לאדם שיבגוד בו אוהבו דומ' לשן הנשבר' כשיטחן האדם בה המזון ולרגל המועד' בהלכד האדם בה בדרך כי האד' יבטח שיעזר בשיניו בעת לקיחתו המזון וברגליו בעת לכתו ולזה לא יהיה לאד' תועל' בשן והרגל שיהיו בזה האופן וכן לא יהיה לו תועל' באוהב בשלא יהיה נעזר בו בעת צרה:
"שן רועה" - כמו שן הנשבר בעת יטחון בו המאכל, וכמו רגל השומטת ומחלקת בעת ירוץ בדרך, כן הוא מבטח הבוגד בבוא עת צרה, והיא העת הצריך אל הבטחון, והוא בוגד אז בו כשן ורגל הבוגדים בעת הצורך.
"שן רועה ורגל מועדת", כמו "שן שנשבר", שבוטח בו שילעס המאכל, ובוגד, "ורגל מועדת" שבוטח בו שיוביל אותו אל מחוז חפצו, ובוגד, כן "המבטח שבוגד ביום צרה", והוא בטח בדבר ואינו מוצא מבטחו בעת הצורך, וגם רמז למ"ש חז"ל דק בככי ותשכח בנגרי, וכשהשן רועה גם הרגל מועדת, וכן כשמבטח א' בוגד ימשוך אחריו יתר מבטחיו וכלם בוגדים בו:
