מ"ג משלי ט טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג משלי · ט · טז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מי פתי יסר הנה וחסר לב ואמרה לו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מִי פֶתִי יָסֻר הֵנָּה וַחֲסַר לֵב וְאָמְרָה לּוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מִֽי־פֶ֭תִי יָסֻ֣ר הֵ֑נָּה
  וַחֲסַר־לֵ֗֝ב וְאָ֣מְרָה לּֽוֹ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"חסר לב ואמרה לו" - הדברים הללו מה אמרה לו

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מי". בכם פתי יסור הנה וחסר שכל:

"ואמרה לו". שיתחבר עמה ולא יטריח עצמו בעיון אשר הוא מזון השכל,

 

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"מי פתי" - מי הוא הפתי, המחסר נפשו מטובה, יסור ממקומו ויבא הנה, אשכילו חכמה; כי מניעת ערבות העבירה תחשב בעיניה לכסילות.

"וחסר לב" - מי הוא החסר לב המונע עצמו מטובה? והוא כפל ענין במילים שונות.

"ואמרה לו" - וכן תאמר לו:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מי פתי", והיא קוראת רק אל הפתי והחסר לב, שאשת פתיות קוראת אל הפתי ואשת כסילות קוראת אל החסר לב, שהוא, מי שאין לו כח המושל לעצור בעד תאוותיו, ואמרה לו.

 

<< · מ"ג משלי · ט · טז · >>