לדלג לתוכן

מ"ג ישעיהו מד כז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
האמר לצולה חרבי ונהרתיך אוביש

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הָאֹמֵר לַצּוּלָה חֳרָבִי וְנַהֲרֹתַיִךְ אוֹבִישׁ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הָאֹמֵ֥ר לַצּוּלָ֖ה חֳרָ֑בִי וְנַהֲרֹתַ֖יִךְ אוֹבִֽישׁ׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

דַּאֲמַר עַל בָּבֶל תֶּחְרוֹב וְנַהֲרָתָא אֲיַבֵּשׁ:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"האומר לצולה חרבי" - האומר לבבל התיבשי "ונהרותיך אוביש" - לפי שהיא יושבת על נהרות מדמה הריגת אוכלוסיה ליובש נהרות

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"לצולם" - למצולה וענינו מקום רבוי המים וכן ותשליכני מצולה (יונה ב)

"חרבי" - ענין יובש כמו חרבו המים (בראשית ח)

"אוביש" - מלשון יבש 

מצודת דוד

"ונהרותיך אוביש" - כפל הדבר במ"ש

"האומר לצולה" - אשר כל אחד מהנביאים אמר על בבל העומדת במצולה שתהיה מקום חורב רצה לומר שכל אוכלוסיה יאבדו ולפי שיושבת במצולה המשיל אבדן אנשיה ליבושת המים

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"האמר", וגם לבבל הגם שהיא מצולה ועמוקה והמים מתאספים שם בדרך הטבע אומר לה "חרבי" שלא יהיה בה מים, וגם "נהרותיה אוביש", הגם שבדרך הטבע א"א שייבשו במדינה הזאת העומדת במצולה (והנמשל הגם שעפ"י הטבע בבל מצלחת ובצורה מ"מ יהפכנה ה', וזה יהיה ע"י כורש, שכבש את בבל, ונתן לישראל רשות לבנות ירושלים):

ביאור המילות

"חרבי, אוביש". חרב בבחינת הלח המתיבש, ויבש הוא היבש לגמרי (כנ"ל יט ט') ומוסיף אף אוביש לגמרי: