מ"ג ישעיהו מד כו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


כו. מֵקִים דְּבַר עַבְדּוֹ וַעֲצַת מַלְאָכָיו יַשְׁלִים הָאֹמֵר לִירוּשָׁלַ‍ִם תּוּשָׁב וּלְעָרֵי יְהוּדָה תִּבָּנֶינָה וְחָרְבוֹתֶיהָ אֲקוֹמֵם.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים האמר לירושלם תושב ולערי יהודה תבנינה וחרבותיה אקומם

מנוקד: מֵקִים דְּבַר עַבְדּוֹ וַעֲצַת מַלְאָכָיו יַשְׁלִים הָאֹמֵר לִירוּשָׁלַ‍ִם תּוּשָׁב וּלְעָרֵי יְהוּדָה תִּבָּנֶינָה וְחָרְבוֹתֶיהָ אֲקוֹמֵם.

עם טעמים: מֵקִים֙ דְּבַ֣ר עַבְדּ֔וֹ וַעֲצַ֥ת מַלְאָכָ֖יו יַשְׁלִ֑ים הָאֹמֵ֨ר לִירוּשָׁלַ‍ִ֜ם תּוּשָׁ֗ב וּלְעָרֵ֤י יְהוּדָה֙ תִּבָּנֶ֔ינָה וְחָרְבוֹתֶ֖יהָ אֲקוֹמֵֽם׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

מְקַיֵם פִּתְגָמֵי עַבְדּוֹהִי צַדִיקַיָא וּמְלַךְ שְׁלוּחוֹהִי מַשְׁלִים דַאֲמַר לִירוּשְׁלֶם תִּתּוֹתַב וּלְקִרְוַיָא דְבֵית יְהוּדָה יִתְבַּנְיָן וְחָרְבָתָהָא אֲקוֹמֵם:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מקים דבר עבדו" - משה

"ועצת מלאכיו" - מלאך אחד אמר ליעקב ישראל יהיה שמך (בראשית לב) וקיימתי דבריו אף כאן אקיים עצת נביאי האומר על ירושלים תושב

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"מקים", ר"ל מה שישתנה בין הוראת הכוכבים, בין הוראת הקוסמים, בין הוראת הטבעיים, שכולם יהיו מורים שבבל תהיה מצלחת וירושלים מושפלת, ואני אהפך הדבר, זה יהיה מפני כי "אני המקים דבר עבדו", ור"ל כי הנס יהיה מפני שני פנים.

  • א) ע"י גזרת הצדיקים או תפלתם, כמ"ש אליהו חי ה' אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי, ר"ל איני אומר זה בנבואה רק בגזרה, אני דובר וגוזר וכן יקום. ועז"א "מקים דבר עבדו" שהוא הצדיק העובד אותו.
  • ב) לקיים הנבואה, אם יבקש הנביא אות ומופת למען ישיג התכלית הנרצה אצלו שיאמינו בנבואתו, ועז"א "ועצת מלאכיו ישלים", מה שמלאכיו ושלוחיו יעצו דרך עצה להשיג התכלית הנרצה, ומצד שני אלה, שהוא תפלת הצדיקים והגדת הנביאים יעשה הנס הזה, והוא.

"האמר לירושלם, תושב" וגם שאר "ערי יהודה תבנינה" וגם "חרבותיה" של ירושלים שהוא המקדש והעזרות "אקומם" אני בעצמי ובכבודי:

ביאור המילות

"עבדו, מלאכיו", הצדיק נקרא עובד ה', והנביא נקרא מלאך ע"ש שליחותו:

"דבר, עצה". הדבר הוא ההחלטי, והעצה הוא לצורך איזה תכלית מיוחדת כנ"ל (ח' י'):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ועצת מלאכיו" - המה יתר הנביאים

"האומר" - אשר כל אחד מהם ניבא ואמר בעבור ירושלים שתהיה מיושבת מאנשים ובעבור ערי יהודה אמר שתהיינה בנויות אחר מפלת בבל

"מקים דבר עבדו" - זה ישעיהוו

מצודת ציון

"מקים" - מלשון קיום

"מלאכיו" - שלוחיו

"ישלים" - מלשון השלמה וגמר

"לירושלים" - בעבור ירושלים וכן פתח פיך לאלם (משלי ל"א)

"תושב" - מלשון ישיבה

"תבנינה" - מלשון בנין

"וחרבותיה" - מלשון חורבה