לדלג לתוכן

מ"ג ישעיהו ו יב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



<< · מ"ג ישעיהו · ו · יב · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ורחק יהוה את האדם ורבה העזובה בקרב הארץ

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְרִחַק יְהוָה אֶת הָאָדָם וְרַבָּה הָעֲזוּבָה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְרִחַ֥ק יְהֹוָ֖ה אֶת־הָאָדָ֑ם וְרַבָּ֥ה הָעֲזוּבָ֖ה בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וירחק יי ית בני אנשא ותסגי צדיותא בגוה דארעא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ורבה העזובה" - שהארץ תעזב מהם וכך הלשון ירבו מקומות עזובים בקרב הארץ

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ורבה העזובה" - זמן מרובה תהיה הארץ עזובה מהם

"ורחק וגו' האדם" - ישראל הקרואים אדם יהיה גולה למקום רחוק

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ורחק", העשרת השבטים שיגלה מלך אשור לא יגלו למקום קרוב שיהיה תקוה שישובו, כי ירחקם ה' לנהר גוזן וערי מדי.

"ורבה העזובה" גם הפלטה שישארו מדלת העם בארץ לכורמים ויוגבים יעזבו הארץ מעצמם:

ביאור המילות

"האדם", בא הכלל על הקצת:

"העזובה". בא כתמונת שם מופשט, והכונה מקומות העזובים:
 

<< · מ"ג ישעיהו · ו · יב · >>