לדלג לתוכן

מ"ג ישעיהו ו יג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ועוד בה עשריה ושבה והיתה לבער כאלה וכאלון אשר בשלכת מצבת בם זרע קדש מצבתה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְעוֹד בָּהּ עֲשִׂרִיָּה וְשָׁבָה וְהָיְתָה לְבָעֵר כָּאֵלָה וְכָאַלּוֹן אֲשֶׁר בְּשַׁלֶּכֶת מַצֶּבֶת בָּם זֶרַע קֹדֶשׁ מַצַּבְתָּהּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְע֥וֹד בָּהּ֙ עֲשִׂ֣רִיָּ֔ה וְשָׁ֖בָה וְהָיְתָ֣ה לְבָעֵ֑ר כָּאֵלָ֣ה וְכָאַלּ֗וֹן אֲשֶׁ֤ר בְּשַׁלֶּ֙כֶת֙ מַצֶּ֣בֶת בָּ֔ם זֶ֥רַע קֹ֖דֶשׁ מַצַּבְתָּֽהּ׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וישתארון בה חד מן עסרא צדיקיא ויתובון ויהון לצרבא כבוטמא וכבלוטא דבמתר טרפוהי דמין ליבשין ועד כען אינון רטיבן לקימא מנהון זרעא כן גלותא דישראל יתכנשון ויתובון לארעהון ארי זרעא דקודשא נצבתהון:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ועוד בה עשיריה" - גם אותה השארית אשיב ידי עליה בצרוף אחר צרוף והיתה לבער עד שלא ישארו אלא צדיקים גמורים שישובו אלי בכל לבם "כאלה וכאלון" - אשר בעת זמן שלכת שלהן משליכין עלין שלהן בימי הסתיו שילוך אחר שילוך עד שאין נותר בה זולתי המצבה אף הם זרע הקדש הנמצאין בה עומדין בקדושתו הם יהיו לה למצבת ד"א מצבתה נטיעתה לכך איני מכלה אותם נטעתים זרע קודש ויש פותרים שער שלכת היתה בירושלים כמו שאמר בעזרא והיו שם אלה ואלון נטועים

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"לבער" - לכליון כמו כי אם יהיה לבער קין (במדבר כד)

"כאלה וכאלון" - שמות אילני סרק

"בשלכת" - מלשון השלכה

"מצבת" - היא הנטיעה הנצב ומתקיים ותרגום של ויטע הוא ונציב 

מצודת דוד

"זרע וגו'" - הנשאר בה יהיה זרע קודש ולפי שהמשיל לאילנות אמר מצבתה לשון הנופל באילן ורצה לומר שארית

"אשר בשלכת" - בימי הסתיו עת שמשליכין העלין דרכם להשליך מעט מעט עד שלא ישאר כי אם הנטיעה אשר בה כמות שהיא ואמר שכן יהיה ישראל לבעור אחר בעור

"ועוד בה עשיריה" - עוד ימלכו בה עשרה מלכים כי זה נאמר אחר שנצטרע עוזיה ומלכו אחריו יותם אחז חזקיה מנשה אמון יאשיה יהואחז יהויקים צדקיה ובימיו תשוב להיות לבער וכליון או ר"ל תשעה חלקים יהיו אבודים ותשאר חלק עשירי ואף היא תשוב להיות לבער

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ועוד בה עשיריה", עוד ישאר חלק אחד מעשרה שהוא שבט יהודה, וגם היא תהיה לבער "כאלה", המשילם לאילנות אלה ואלון שעליהם רבים (כמ"ש הושע ד' י"ג אלון ואלה כי טוב צלה). ומ"מ בסתיו העלים נובלים רק המצבת נשאר, כן הרשעים שהם הקליפות והעלים יבולו והמצבת תשאר. וזה מוסב על השאלה עד מתי ה'. והשיב עד יהיו כאלה וכאלון שתשאר רק המצבת, והם ישמעו לדברי הנבואה. ובאר הטעם כי זרע קדש מצבתה. כי המצבת שתשאר יהיה זרע קדש צדיקים בדורו של חזקיהו, שהם שבו אל ה' בכל לבם:

ביאור המילות

"עשיריה", מספר חלקי, אחד מעשרה:

"מצבת". המטע והשורש, תרגום ויטע ונציב:

"מצבתה". כינוי הנקבה מוסב על עשיריה שבראש המקרא: