מ"ג ישעיהו ו יא
<< · מ"ג ישעיהו · ו · יא · >>
כתיב:
ואמר עד מתי אדני ויאמר עד אשר אם שאו ערים מאין יושב ובתים מאין אדם והאדמה תשאה שממה.
מנוקד:
וָאֹמַר עַד מָתַי אֲדֹנָי וַיֹּאמֶר עַד אֲשֶׁר אִם שָׁאוּ עָרִים מֵאֵין יוֹשֵׁב וּבָתִּים מֵאֵין אָדָם וְהָאֲדָמָה תִּשָּׁאֶה שְׁמָמָה.
עם טעמים:
וָאֹמַ֕ר עַד־מָתַ֖י אֲדֹנָ֑י וַיֹּ֡אמֶר עַ֣ד אֲשֶׁר֩ אִם־שָׁא֨וּ עָרִ֜ים מֵאֵ֣ין יוֹשֵׁ֗ב וּבָתִּים֙ מֵאֵ֣ין אָדָ֔ם וְהָאֲדָמָ֖ה תִּשָּׁאֶ֥ה שְׁמָמָֽה׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
תרגום יונתן
רש"י
"ויאמר" - ידעתי כי לא ישיבו עד תבא פורענות עליהם וילכו בגולה ושאו עריהם מאין יושב
"שאו תשאה" - לשון גלמוד מאין יושבמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"אם" - כמו אשר וכפל המלה בשמות נרדפים כמו אדמת עפר (דנייאל יב)
"שאו תשאה" - ענין שממון וכן ושאיה יוכת שער (לקמן כד)
מצודת דוד
"עד אשר וגו'" - ר"ל לבם יהיה אטום עד שיבוא הפורעניות ויהיו עריהם חרבה ובתיהם שממה
"עד מתי" - יהיה לבם אטום מלהביןמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"אם שאו", תחלה יחרבו הערים, ועוד ישארו בתים יחידים, ואח"כ "גם הבתים יחרבו מאין אדם", ועדן ימצאו רועים ועדריהם ואח"כ "האדמה" בכלל "תשאה שממה":
ביאור המילות
<< · מ"ג ישעיהו · ו · יא · >>