"סוסים מיוזנים משכים היו" - בכל בקר היו משכים לאור בקר בהשכמה
"יצהלו" - ל' זה נופל על הסוסים מקול מצהלות אביריו (לקמן ח) לשון צהלה (אנוויישמיצ"ט בלע"ז)
"יצהלו" - ענין הרמת קול גדול וכן צהלו מים (ישעיהו כד)
מצודת דוד
"סוסים מיוזנים" - הם היו כמו הסוסים שנתנו להם מזון הרבה בלילה והמה שבעים לתאותם שכאשר ישכימו בבוקר יצאו ויצהלו וכן המה ימלאו תאותם וינאפו עם אשת ריעיהם כל הלילה וכאשר ישכימו בבקר יצהלו איש אל אשת רעהו מרוב שמחה והשגת תאות הלב
"סוסים מיוזנים משכים היו" שאחר שנאפו בלילה והיו דומים בבקר השכם כסוסים מיוזנים ושבעים מתאותם, בכ"ז לא הניחו מעשיהם רק "איש אל אשת רעהו יצהלו", וא"כ הכי בעבור זה אסלח לך, הרי.
ביאור המילות
"מיוזנים משכים", מענין זיון (כי נחי פ"י ונחי ע"ו משתתפים), בהשכמה הם מיוזנים בקישוי אבר, י"מ מענין מזון. וי"מ משכים כמו מאשכים מן מרוח אשך, מיוזנים בביצי ההולדה המרבים התאוה, "ויצהלו" בא על קול הסוס:
