מ"ג הושע ט ד
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לא יסכו ליהוה יין ולא יערבו לו זבחיהם כלחם אונים להם כל אכליו יטמאו כי לחמם לנפשם לא יבוא בית יהוה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לֹא יִסְּכוּ לַיהוָה יַיִן וְלֹא יֶעֶרְבוּ לוֹ זִבְחֵיהֶם כְּלֶחֶם אוֹנִים לָהֶם כָּל אֹכְלָיו יִטַמָּאוּ כִּי לַחְמָם לְנַפְשָׁם לֹא יָבוֹא בֵּית יְהוָה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לֹא־יִסְּכ֨וּ לַיהֹוָ֥ה ׀ יַ֘יִן֮ וְלֹ֣א יֶעֶרְבוּ־לוֹ֒ זִבְחֵיהֶ֗ם כְּלֶ֤חֶם אוֹנִים֙ לָהֶ֔ם כׇּל־אֹכְלָ֖יו יִטַּמָּ֑אוּ כִּֽי־לַחְמָ֣ם לְנַפְשָׁ֔ם לֹ֥א יָב֖וֹא בֵּ֥ית יְהֹוָֽה׃
תרגום יונתן
רש"י
"לא יערבו לו" - לא תהא מנחתם עריבה עליו
"כלחם אונים" - כלחם גזילה הבא ע"י כח ואונים
"כי לחמם לנפשם" - ראוי הוא זה להם למאכל ולא לבוא לבית ה' ד"א כלחם אוני' כלחם אבלים שהוא טמא וסופו מוכיח כל אוכליו יטמאומצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"יסכו" - מלשון נסך ויציקה
"יערבו" - ענין מתיקות כמו וערבה לה' מנחת (מלאכי ג)
"אונים" - ענין גזל הבא בכח ואון וכן וידיו תשבנה אונו (איוב כ)
"לחמם" - גם הבשר יקרא לחם וכן את קרבני לחמי (במדבר כח)
"לנפשם" - לעצמם
מצודת דוד
"כי לחמם" - הקרבנות שמביאים יותר טוב שיהיה למלא נפשם שהם יאכלוהו ולא יבוא לבית ה' כי לא לרצון הוא
"כלחם אונים להם" - הקרבנות הם בעיניו כלחם הבא להם בגזל אשר מטמא ומתעב את האוכלו
"לא יסכו" - זה אמר על בני יהודה מעתה אין לו חפץ בנסכיהם ולא ינסכו לה' יין וזבחיהם אינם ערבים עליומלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"כלחם אונים". כמו לא אכלתי באוני ממנו, לחם אוננים:
"לחמם לנפשם", לנפש מת, כמו כל טמא לנפש, לנפש לא יטמא: