מ"ג דברים יב ה
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי אם אל המקום אשר יבחר יהוה אלהיכם מכל שבטיכם לשום את שמו שם לשכנו תדרשו ובאת שמה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָׁמָּה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֠י אִֽם־אֶל־הַמָּק֞וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַ֨ר יְהֹוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ מִכׇּל־שִׁבְטֵיכֶ֔ם לָשׂ֥וּם אֶת־שְׁמ֖וֹ שָׁ֑ם לְשִׁכְנ֥וֹ תִדְרְשׁ֖וּ וּבָ֥אתָ שָּֽׁמָּה׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | אֱלָהֵין לְאַתְרָא דְּיִתְרְעֵי יְיָ אֱלָהֲכוֹן מִכָּל שִׁבְטֵיכוֹן לְאַשְׁרָאָה שְׁכִינְתֵיהּ תַּמָּן לְבֵית שְׁכִינְתֵיהּ תִּתְבְּעוּן וְתֵיתוֹן לְתַמָּן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | אֱלָהֵן בְּאַרְעָא דְיִתְרְעֵי מֵימְרָא דַיְיָ אֱלָהָכוֹן מִן כָּל שִׁבְטֵיכוֹן לְאַשְׁרָאָה שְׁכִינְתֵּיהּ תַּמָּן לְבֵית שְׁכִינְתֵּיהּ תִּתְבְּעוּן וְתֵיתוּן תַּמָּן: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
" תדרשו" אל אותו המקום הנבחר תדרשו להשתחוות ולהקריב כענין אליו גוים ידרושו:
" ובאת שמה" לא שיבא משכן שמו אליכם בכל מקום:מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
כתוב אחד אומר באחד שבטיך, וכתוב אחד אומר מכל שבטיכם, כיצד יתקיימו ב' כתובים הללו? יודעים היו שבית המקדש עתיד ליבנות בחלקו של (יהודה ובנימין) [אחד מהם], לפיכך הפרישו דושנה של יריחו (מיריחו). מי אכלו כל אותם השנים - בני קיני חותן משה אכלוהו ד' מאות ומ' שנה, שנאמר (שופטים א) ובני קיני חותן משה עלו מעיר התמרים. אבל משנבנה הבית נסעו והלכו להם דברי (ר' שמעון) [רבי יהודה]. (ר' יהודה) [רבי שמעון] אומר אצל יעבץ (היו שהלכו) [הלכו] ללמוד תורה, שנאמר (דה"א ב) ומשפחת סופרים יושבי יעבץ.
כתוב אחד אומר באחד שבטיך, וכתוב אחד אומר מכל שבטיכם? (הכסף - מכל השבטים.) באחד שבטיך - זה שילה, מכל שבטיכם - זה ירושלים. [ר' יהודה אומר הכסף מכל השבטים והמקום משבט אחד], וכן הוא אומר (ש"א כד) ויקן דוד את הגורן ואת הבקר בכסף שקלים חמשים, וכתוב אחד אומר (דה"א כב) ויתן דוד לארונה במקום שקלי זהב משקל שש מאות. כיצד יתקיימו שני כתובים הללו? (הן) י"ב שבטים [הם], נטל חמשים שקלים מכל שבט ושבט, נמצא לכל השבטים ו' מאות שקלים.
לשום את שמו שם - נאמר כאן לשום את שמו ונאמר להלן (במדבר ו) ושמו את שמי, מה שמי האמור (להלן - בלשון הקדש, אף שמי האמור כאן - בלשון הקדש.) [כאן - בית הבחירה, אף שמי האמור להלן - בית הבחירה], ומה שמי האמור להלן - ברכת כהנים, אף שמי האמור כאן - ברכת כהנים. אין לי אלא במקדש, בגבולין מנין? ת"ל (שמות כב) בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך. אם כן למה נאמר לשום את שמו שם, לשכנו תדרשו? במקדש אתה אומר בכתבו, ובמדינה בכנויו.
מלבי"ם - התורה והמצוה
ח.
כי אם אל המקום אשר יבחר ה' וגו' לשכנו תדרשו , בכ"מ קורא מקום המקדש מקום אשר יבחר ה', כי נתודע ע"י נביא שהוא מקום הנבחר. כמ"ש ויבא גד אל דוד וגו' וכן אמר בהר המוריה אשר נראה לדוד אביהו.
ובכ"ז מצאנו שדוד דרש אחרי המקום כמ"ש עד אמצא מקום לה' , ולא המתין עד שבא אליו נביא. ולמד ממ"ש לשכנו תדרוש , ושהדרישה היא מה שחוקר בעצמו למצוא את הדבר. וז"ש דרוש ומוצא, למד להם שלא יגלה ה' סודו ע"י נביאיו להודיעם מקום הנבחר, רק אם ישתדלו בזה וידרשו אחריו. ואז יערה עליהם רוח ממרומים אחרי ההכנה הראויה.
ט.
אשר יבחר מכל שבטיכם, ובפסוק י"ד אמר אשר יבחר ה' באחד שבטיך . ויש בזה פלוגתא (במגלה דף כו וביומא דף יב), שר' יהודה סבר שירושלים נתחלקה לשבטים, ות"ק שם ס"ל שלא נתחלקה לשבטים.
ונראה שכן סבר ר' שמעון (=שלא נתחלקה) , דהא בתוספתא [דמ"ש פי"ז] אין משכירין בתים בירושלים מפני שאינו שלהם. ר"א בר' שמעון אומר אף לא מיטות. ומסתמא כן ס"ל לר"ש אביו.
עפ"ז פליגי פה ר"י ור"ש במ"ש ובני קיני חותן משה עלו מעיר התמרים - שלר"י לשטתו שירושלים נבנה בחלקו של שבט א', ס"ל שיחדו דושנה של יריחו, לשבט שיבנה בהמ"ק בחלקו. ומ"ש ש עלו מעיר התמרים , הוא נאמר על העתיד, שאחר שנבנה הבית נסעו והלכו להם. ור' שמעון לשטתו שירושלים לא נתחלקה לשבטים, ולא נבנה המקדש בחלקו של שבט אחד, אי אפשר לומר כן, דהא נשאר דושנה של יריחו בידם גם אח"כ? וע"כ מפרש שהלכו ליעבץ ללמוד תורה.
ועפ"ז אמר שני תרוצים על סתירת הכתובים: שתי' הראשון הוא לר"ש שס"ל שירושלים לא נתחלקה לשבטים, מ"ש באחד שבטיך מדבר במשכן שילה שהיה בחלקו של שבט מיוחד, ומ"ש מכל שבטיכם מדבר בירשלים שלא נתחלקה לשבטים.
ור' יהודה לשטתו שגם ירושלים נתחלקה לשבטים מתרץ שהכסף היה מכל השבטים והמקום היה משבט א'. וכן אמר בפי' לקמן ( ראה כג ): ר' יהודה אומר כסף מכל שבטיכם בית המקדש משבט א', ובזה מתרץ ג"כ הסתירה שיש בין הכתובים של מלכים וד"ה, כמו שנזכר תירוץ זה בסיפרי [ נשא מב ] (ובזבחים קיח).
י.
לשום את שמו שם. השם בא לפעמים (=במשמעות כללית) על הפרסום והשבח; ובדיוק (=במשמעות מדויקת), מורה על שם העצם. ששם המפורש לא ניתן לאמר רק במקדש, ועז"א בברכת כהנים ושמו את שמי על ב"י . משא"כ מ"ש בכל המקום אשר אזכיר את שמי - הם יתר שמותיו. וע' בזה מכלתא (יתרו ו) ובספרי ( נשא קמד ) עי' בפי' שם.
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
מקום. בגי' לציון:
ובאת שמה. ב' במס' דין ואידך ובאת שמה וראה שם והוא בענין אלישע שצוה למשוח יהוא למלך מה מלך במשיחה אף כל ענין הקרבנות במשיחה. הכלים אינן מתקדשים אלא במשיחה וכה"ג במשיחה: