מ"ג בראשית ל מב

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ובהעטיף הצאן לא ישים והיה העטפים ללבן והקשרים ליעקב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּבְהַעֲטִיף הַצֹּאן לֹא יָשִׂים וְהָיָה הָעֲטֻפִים לְלָבָן וְהַקְּשֻׁרִים לְיַעֲקֹב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּבְהַעֲטִ֥יף הַצֹּ֖אן לֹ֣א יָשִׂ֑ים וְהָיָ֤ה הָעֲטֻפִים֙ לְלָבָ֔ן וְהַקְּשֻׁרִ֖ים לְיַעֲקֹֽב׃

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וּבְלַקִּישׁוּת עָנָא לָא מְשַׁוֵּי וְהָוַן לַקִּישַׁיָּא לְלָבָן וּבַכִּירַיָּא לְיַעֲקֹב׃
ירושלמי (יונתן):	וּבְלִקוּשֵׁי עָנָא לָא מְשַׁוִי וַהֲווֹן לַקִישַׁיָא לְלָבָן וּבַכִּירַיָיא לְיַעֲקב:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"ובהעטיף" - לשון איחור כתרגומו ובלקשות ומנחם חברו עם (ישעיהו ג) המחלצות והמעטפות לשון עטיפת כסות כלומר מתעטפות בעורן וצמרן ואינן מתאוות להתיחם ע"י הזכרים

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

וּבְהַעֲטִיף – לְשׁוֹן אִחוּר, כְּתַרְגּוּמוֹ, "וּבְלַקִּישׁוּת". וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ עִם "הַמַּחֲלָצוֹת וְהַמַּעֲטָפוֹת" (ישעיהו ג,כב), לְשוֹן עֲטִיפַת כְּסוּת; כְּלוֹמַר: מִתְעַטְּפוֹת בְּעוֹרָן וְצַמְרָן, וְאֵינָן מִתְאַוּוֹת לְהִתְיַחֵם עַל יְדֵי הַזְּכָרִים.

רשב"ם

עריכה

• לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק •

ובהעטיף: כשעבר זמן המבכירות להתעבר לא היה חושש על המאחרות:

אבן עזרא

עריכה

• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •

ובהעטיף הצאן — הם בימי תשרי. וזה עשה יעקב שלא ירגיש לבן בדבר המקלות. העטופים — שאין כח בהם, כמו: "נפשם בהם תתעטף" (תהלים קז, ה):

ספורנו

עריכה

• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •

"ובהעטיף הצאן לא ישים" כדי שלא יחשוב לבן שהדבר במרמת איזו מלאכה:

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

(מא - מב) "והיה בכל יחם" פי' המפרשים שהמקושרות הם המבכרות בחדש ניסן, או הבריאות שתאות הזכרים רבה, לכן שם את המקלות כי בהם פעל תחבולות המקלות ובהעטיף הצאן המאוחרות שאין תאותם רבה כ"כ לא שם: