מ"ג אסתר ג ג

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמרו עבדי המלך אשר בשער המלך למרדכי מדוע אתה עובר את מצות המלך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ לְמָרְדֳּכָי מַדּוּעַ אַתָּה עוֹבֵר אֵת מִצְוַת הַמֶּלֶךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֨אמְר֜וּ עַבְדֵ֥י הַמֶּ֛לֶךְ אֲשֶׁר־בְּשַׁ֥עַר הַמֶּ֖לֶךְ לְמׇרְדֳּכָ֑י מַדּ֙וּעַ֙ אַתָּ֣ה עוֹבֵ֔ר אֵ֖ת מִצְוַ֥ת הַמֶּֽלֶךְ׃

תרגום

תרגום אסתר (כל הפרק)

ואמרו עבדי מלכא די בתרע פלטרין דמלכא למרדכי מה דין את עבר ית תפקדתא דמלכא:

תרגום שני (כל הפרק)

ואמרו עבדוי דמלכא דיתבין בתרע בית מלכא למרדכי מה רבותא אית לך יותר עלינן דהינון כרעין וסגדין קדם המן ואת לא כרעת קדמוי מטול מה את מעבר על פוקדנא דמלכא.

עני מרדכי ואמר להון טפשיא חסרי ליבא שמעו מני מלתא ואמרין לי פחימא מן איתוי בר נשא דהוא מתגאה ומתרברב הוא ילוד מן אינתתא ויומוי זעירין ובתולדותיה ביכיה ואיליה ועקתא ותינהתא וכל יומוי מלי חימתא וסופיה חזיר לעפרא ואנא אסגוד קדמוי.

לא אנא סגיד אלא לאלהא חייא וקיימא דהוא חד בשמיא והוא נור אכלת נורא תלא ארעא באדרעיה מתח רקיעא בגבורתיה בציביוניה מחשך שמשא ברעותיה מנהר חשוכא בחכמתיה עבד ימא סגיתא בחלא במזופיתיה שוי טעם מוי כמלחא ורוחא דגלגלוי כחמרא אסר יתיה היך זיקין סכריה באוצרי תהומא בגין דלא יסק לארע יתבא רעיש ולא עביר תהומא במימרא ברא רקיעא מתחותיה איך עננא באוירא פריס איך היא ערפילא על עננא מגין היך משכנא על אפי דארעא טעין בחיליה דלעיל ודלרע רהטין קדמוי שמשא וסהרא וכימה וכוכביא ומזליא לא בטלין שעה לא נחין אלא כולהון רהטין כאזגדין לימינא ולסמאלא למעבד רעותיה דמן דברא יתהון. ליה יאי למשבחא ולמסגוד קדמוי.

עניין ואמרין למרדכי והא אשכחן דאבהתך סגדין קדם אבהתיה דהמן.

עני מרדכי ואמר להון מן איתוי דסגדין קדם אבהתיה דהמן.

אמרין ליה לא כרע אבוך יעקב קדם עשו אחוי דהוא אבוי דהמן.

אמר להון אנא מן זרעיתיה דבנימין וכד סגיד יעקב קדם עשו בנימין לא ילוד הוה ולא סגד קדם אינש מן יומוי. מטול כדין נטר יתיה קיים עלמיא במעי אימיה עד עידן דיסקון לארעא דישראל ויהוי בית מקדשא בארעיה ותישרי שכינתיה בתחומיה וכל בית ישראל יחדון תמן ועממיא כרעין וסגדין בארעיה ואנא לית אנא כרע וסגיד קדם המן רשיעא ובעיל דבבא הדין.

אלשיך

עריכה

• לפירוש "אלשיך" על כל הפרק •

(ג) ויאמרו עבדי המלך אשר בשער המלך למרדכי וכו'. הנה באומרו אחר כך כי הגיד להם אשר הוא יהודי, מורה שהשיב להם תשובה באומרם אליו מדוע אתה עובר וכו', ומן התימה הוא למה זה לא הוזכרה תשובתו כאשר הוזכרה שאלתם. אך יהיה כי הנה אמרו רבותינו ז"ל (שם ז ח) שאמר להם שהיה מישראל, והשיבו לו הנה אבותיך השתחוו לעשו, והשיב שבנימן לא השתחוה לעשו, ואפשר שזה רמז בכתוב מתוך מאמרם באומרו שאמרו אם להיותך יהודי מדוע אתה עובר, מה נשתנית אתה מכל אבותיך, ואם הוא על כי בנימין שאתה בא ממנו לא השתחוה, אין הנדון דומה, כי פה הוא מצות המלך ותחייב את ראשך, מה שאין כן שם, וזהו את מצות המלך. ועל פי דרכם רמזו לו לומר אם על היותך גדול או משנאתו אתה עושה, על תעש מפני הכבוד כי אם מפני היראה כי מצות מלך היא:

מדרש רבה (כל הפסוק)

עריכה

ג. [ עריכה ]
ד"א "גַּם וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה" שמואל פתח (ירמיהו נא, לא): "בְּחֻמָּם אָשִׁית אֶת מִשְׁתֵּיהֶם" אמר הקב"ה כשהן באין להתחמם במלכות "אָשִׁית אֶת מִשְׁתֵּיהֶם" אנא מגדיר ית משתותיהן "וְהִשְׁכַּרְתִּים" בצרותיהם "לְמַעַן יַעֲלֹזוּ" על ידי שהיו שמחים הם בחורבן הבית אמר הקדוש ברוך הוא בית המקדש חרב ורשע זה עושה מרזיחין וגם ושתי הרשעה עושה מרזיחין דכתיב "גַּם וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה עָשְׂתָה מִשְׁתֵּה נָשִׁים":

<< · מ"ג אסתר · ג · ג · >>