ילקוט שמעוני על בראשית לב יז
<< | ילקוט שמעוני על בראשית • פרק ל"ב • פסוק י"ז | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כט • ל • לב • לג •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיִּתֵּן֙ בְּיַד־עֲבָדָ֔יו עֵ֥דֶר עֵ֖דֶר לְבַדּ֑וֹ וַיֹּ֤אמֶר אֶל־עֲבָדָיו֙ עִבְר֣וּ לְפָנַ֔י וְרֶ֣וַח תָּשִׂ֔ימוּ בֵּ֥ין עֵ֖דֶר וּבֵ֥ין עֵֽדֶר׃
ויתן ביד עבדיו עדר עדר לבדו. מהו ורוח תשימו בין עדר ובין עדר? אמר לפניו: רבונו של עולם, אם יהיו צרות באות על בני, לא תביא אותן זו אחר זו, אלא הרויח להן מצרותיהן. באותה שעה נשא יעקב את עיניו וראה את עשו שבא מרחוק, ונשא עיניו למרום ובכה; ושמע הקב"ה תפילתו והבטיחו שהוא מושיעו, שנאמר: "יענך ה' ביום צרה ישגבך שם אלקי יעקב":
ויתן ביד עבדיו עדר עדר לבדו. למה לא הכניסן בערבוביא? כדי לתמהו על דורון שלו; ולמה לא הכניסן כולן כאחד? כדי לשבוע עיניו של אותו רשע. אתי למחסל והוא אמר קבל, אתי למחסל והוא אמר קבל.