ילקוט שמעוני על בראשית לב ד
<< | ילקוט שמעוני על בראשית • פרק ל"ב • פסוק ד' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כט • ל • לב • לג •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיִּשְׁלַ֨ח יַעֲקֹ֤ב מַלְאָכִים֙ לְפָנָ֔יו אֶל־עֵשָׂ֖ו אָחִ֑יו אַ֥רְצָה שֵׂעִ֖יר שְׂדֵ֥ה אֱדֽוֹם׃
דבר אחר: וישלח יעקב מלאכים. מה כתיב למעלה מן העניין? "ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה". כמה הוא מחנה אלקים? שני אלפים רבוא, שנאמר: "רכב אלהים רבותים אלפי שנאן". ויקרא שם המקום ההוא מחנים, שתי מחנות, למה? מלמד שנתנו לו ליעקב ארבעת אלפים רבוא מלאכי השרת, ונדמו כולם לחיילות של מלך. מהם לבושי ברזל, מהם רוכבי סוסים, מהם יושבי קרנות. פגע בלבושי ברזל, אמר להם: של מי את? אמרו לו: של יעקב. וכן רוכבי סוסים, וכן ביושבי קרנות. הדא הוא גכתיב: "מי לך כל המחנה הזה אשר פגשתי". ואף יעקב היה מזכיר לעשו הרשע שמו של הקב"ה כדי ליראו ולבהלו, דכתיב: "כי על כן ראיתי פניך" וגו'. משל דיעקב ועשו למה הדבר דומה? לאחד שזימן חבירו לסעודה, והכיר בו שהוא מבקש להרגו. אמר לו: דומה תבשיל זה לאותו תבשיל שטעמתי בבית המלך. אמר: ידע ביה מלכא? מסתפי ולא קטליה. אף הכא, כיון שאמר לעשו: "כראות פני אלהים", אמר עשו הרשע: הגיעו הקב"ה לכבוד הזה? שוב איני יכול לו.
מלאכים. שלוחי בשר ודם. אמר רבי חמא בר חנינא: הגר שפחת שרה היתה, ונזדווגו לה חמשה מלאכים; זה שהוא אהובו של בית, על אחת כמה וכמה. יוסף קטנן של שבטים, נזדווגו לו שלשה מלאכים: "וימצאהו איש", "וישאלהו האיש", "ויאמר האיש"; זה שהוא אביהם, על אחת כמה וכמה.
לפניו. זה שבא עתו ליטול מלכות. לפניו, חלש פורפוריה וטלקיה קודמוי, אמר ליה: אין שני זרזירין ישנים על דף אחד:
אל עשו אחיו. אפילו עשו, אלא אחיו.
ארצה שעיר שדה אדום. למה נקרא שמו שעיר? שהוא מעמיד שערותיהם של אדם.