ילקוט שמעוני על בראשית לב טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ילקוט שמעוני על בראשיתפרק ל"ב • פסוק ט"ז | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כט • ל • לב • לג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית ל"ב, ט"ז:

גְּמַלִּ֧ים מֵינִיק֛וֹת וּבְנֵיהֶ֖ם שְׁלֹשִׁ֑ים פָּר֤וֹת אַרְבָּעִים֙ וּפָרִ֣ים עֲשָׂרָ֔ה אֲתֹנֹ֣ת עֶשְׂרִ֔ים וַעְיָרִ֖ם עֲשָׂרָֽה׃


ולמה הוא נותן גמלים באמצע? אלא אמר לו: הוי רואה עצמך כאילו אתה יושב על הבימה ודן אותי ואני נדון מלפניך, ואתה מתמלא עלי רחמים.