יבמות צז ב
| ראשונים נוספים על הש"ס: ראשונים | אחרונים
אח מאב ולא מאם והוא בעלה דאם ואנא ברתה דאנתתיה אמר רמי בר חמא דלא כר' יהודה דמתני' אח הוא וברי הוא אחתיה אנא דהאי דדרינא אכתפאי משכחת לה בעובד כוכבים הבא על בתו שלמא לך ברי בת אחתיך אנא משכחת לה בעובד כוכבים הבא על בת בתו דלאי דדלו דוולא ליפול בכו סתר פתר דהאי דדרינא הוא בר ואנא ברת אחוה משכחת לה בעובד כוכבים הבא על בת בנו בייא בייא מאח והוא אב והוא בעל והוא בר בעל והוא בעלה דאם ואנא ברתה דאיתתיה ולא יהיב פיתא לאחוה יתמי בני ברתיה משכחת לה בעובד כוכבים הבא על אמו והוליד ממנה בת וחזר ובא על אותה בת וחזר זקן ובא עליה והוליד ממנה בנים אנא ואת אחי אנא ואבוך אחי אנא ואמך אחי משכחת לה בעובד כוכבים הבא על אמו והוליד ממנה שתי בנות וחזר ובא על אחת מהן והוליד ממנה בן וקריא ליה אחתיה דאימא וקאמרה ליה הכי אנא ואת בני אחי אנא ואבוך בני אחי אנא ואמך בני אחי הא בהיתירא נמי משכחת לה כגון ראובן שיש לו שתי בנות ואתא שמעון ונסב חדא מינייהו ואתא בר לוי ונסב חד מינייהו וקאמר ליה בריה דשמעון לבר בריה דלוי:
מתני' אהגיורת שנתגיירו בניה עמה לא חולצין ולא מייבמין אפילו הורתו של ראשון שלא בקדושה ולידתו בקדושה והשני הורתו ולידתו בקדושה וכן שפחה שנשתחררו בניה עמה:
גמ' בני יודן אמתא אשתחרור שרא להו רב אחא בר יעקב למינסב נשי דהדדי אמר ליה רבא והא ברב ששת אסר א"ל הוא אסר ואנא שרינא גמן האב ולא מן האם כ"ע לא פליגי דשרי מן האם ולא מן האב כ"ע לא פליגי דאסיר כי פליגי מן האב ומן האם מאן דשרי בתר אבא שדינן דהא בני פלניא קרו להו ורב ששת קרו להו נמי בני פלונית ואיכא דאמר פליג רב אחא בר יעקב אפילו באחין מן האם ומ"ט גר שנתגייר כקטן שנולד דמי תנן הגיורת שנתגיירו בניה עמה לא חולצין ולא מייבמין מ"ט לאו משום דאסירי לא דאינה בתורת חליצה וייבום ושריא לעלמא ואינהו נמי שרו והא קתני אפילו אי אמרת בשלמא אסירי היינו דקתני אפילו דאע"ג דראשון הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה והשני הורתו ולידתו בקדושה וכשתי אמהות דמו אפילו הכי אסירי אלא אי אמרת שרו מאי אפילו דאע"ג דתרוייהו לידתן בקדושה ואתי לאיחלופי בישראל אפ"ה שרי איכא דאמרי הכי נמי מסתברא דשרו דקתני אפילו אי אמרת בשלמא שרו היינו דקתני אפילו דאע"ג דתרוייהו לידתן בקדושה דאתי לאיחלופי בישראל אפ"ה שרו אלא אי אמרת אסירי מאי אפי' דאע"ג דראשון הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה והשני הורתו ולידתו בקדושה דכשתי אמהות דמי אפילו הכי אסירי ת"ש דשני אחים תאומים גרים וכן משוחררים לא חולצין ולא מייבמין ואין חייבין משום אשת אח ההיתה הורתן שלא בקדושה ולידתן בקדושה לא חולצין ולא מייבמין ואבל חייבין משום אשת אח היתה הורתן ולידתן בקדושה הרי הן כישראלים לכל דבריהן קתני מיהת אין חייבין משום אשת אח חיובא ליכא
רש"י
[עריכה]
אח מאב כו' - משלות הן ורגילים בני אדם לאומרן:
והוא בעלה דאם - אחי מאבי נשא את אמי היינו דיעקב אנס את אשה והוליד בת ונשא ראובן את אנוסת אביו ובת יעקב אומרת כן:
וברי הוא - בני הוא:
שלום עלך ברי - שלום לך בני:
בת אחותך אני - בעובד כוכבים הבא על בת בתו והוליד בן ונמצאת זו אמו ובת אחותו שאמה של זו אחותו מן האב:
דלאי דדלו דוולא - לבני פועלין המשקין את השדות אני שואלת חידה זו:
ליפול לכו סתר פתר - הרי נפלה לכם חידה סתומה ומוסתרת להפתר: ה"ג בר הוא ואנא בת אחוה משכחת לה בעובד כוכבים הבא על בת בנו:
בייא מאח - קובלת אני על אחי שהוא אבי ובעלי ובן בעלי והוא בעלה דאם שהולידני מאמי והיינו נמי דהוא אב אלא לאפושי מילי הוא:
וחזר הזקן - אביו של זה וקאמרה הך בת של אביה הכי דהוא אחיה מן האם וגם אביה הוא ובעלה שחזר ובא עליה ובן בעלה שחזר הזקן ובא עליה והוליד בנים:
לאחוה יתמי בני ברתיה - אלו בני הזקן שהוליד ממנה דהוו אחין מאביו ובני ברתיה:
והוליד ממנה בן - וקאמרה ליה אחות אמו אנא ואת אחי מאב אחד אנא ואמך אחי מן אב אחד ואנא ואבוך אחי מן האם:
וקא"ל בריה דשמעון לבר בריה דלוי - אנא ואת בני אחי בני שתי אחיות אנא ואבוך בני שני אחים אנא ואמך בני שני אחים:
מתני' לא חולצין כו' - דאחוה מן האב בעינן וגר אין לו שאר האב דרחמנא אפקרי' כזרע בהמה שנאמר (יחזקאל כג) וזרמת סוסים זרמתם:
גמ' נשי דהדדי - אשת אחיו ולאו משום ייבום אלא אפילו במקום בנים דקסבר אין קורבה לגר דכקטן שנולד דמי:
מן האם ולא מן האב דכ"ע אסיר - דאתי לאיחלופי בישראל:
בתר אביו שדינן ליה דהא בני פלניא קרו להו - הלכך לא מסקי אינשי אדעתייהו שהן אחין מן האם ומידע ידעי דהאי דשרינן להו משום דאין אחוה מן האב לגר דסתם עובדת כוכבים זונה היא ומאיש אחר הוא:
קרו להו נמי בני פלניתא - ואמרי אינשי הני ודאי אחי נינהו וקא שרינן להו באשת אחיו ואתי למישרי נמי בישראל כה"ג:
מ"ט לאו משום דאסירי - משום אחוה ואשמעינן מתני' דלא שייכא בהו יבום וקיימא עליה באשת אח:
אי אמרת בשלמא - לא מייבמין דקתני מתני' הכי אשמעינן דאסירא לייבם היינו דקתני אפי' דאע"ג כו' ואיכא למימר דתיהוי עליה כנכרית ואי בעי ליבומי מייבם אפי' הכי אסירא:
אלא אי אמרת - מתניתין לא אתא לאשמועינן אלא דשריא לעלמא מאי אפי' דמשמע אע"ג דכשתי אמהות דמו שרו לעלמא לגבי יבמה לשוק לא איכפת לן אי בני אם אחת נינהו או לא:
דאע"ג דתרוייהו לידתן בקדושה - דאתי לאיחלופי בישראל ולמישרי יבמה לשוק בלא חליצה אפי' הכי שרו לעלמא דמידע ידעי דייבום מן האב הוא ועובד כוכבים אין לו אב ודוקא לעלמא אבל לדידהו מודי רב אחא דאפי' כרת דאשת אח איכא כיון דלידתן בקדושה הרי כאן אחוה מן האם ודקא משני רב אחא ולדידהו נמי שריין ארישא קאמר ולא אסיפא:
שני אחים תאומים - דהני ודאי אחים נינהו מן האב דקי"ל (לקמן דף צח.) טיפה אחת היא ומתחלקת לשתים אפילו הכי לא חולצין ולא מייבמין:
ואין חייבין משום אשת אח - אפי' קידשו לאחר שנתגיירו דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי הלכך אין לו אחוה ואפילו מן האם:
לא חולצין ולא מייבמין - דצד ייבום מן האב הוא והני אין להם אב דזרע מצרי כבהמה:
אבל חייבין - כרת משום אשת אח מן האם שהרי היא כישראלית שילדה בנים:
תוספות
[עריכה]
אח הוא ברי הוא. כל אלו המעשים לא משמיעין לך מידי אלא לתשובות הצדוקים:
דדלו דוולא. פי' בקונטרס פועלין המשקין שדות ובערוך. פי' חכמים דולי מים מבורות עמוקים כלומר מבינין הכל בחכמה:
מן האם ולא מן האב כ"ע לא פליגי דאסירי. פי' דלמא אתי לאיחלופי בישראל ולעיל בפ' שני (דף כב. ד"ה ערוה) פירשנו:
והשני הורתו ולידתו בקדושה אפ"ה אסור. וא"ת מאי אפילו אדרבה כיון דלידתו של ראשון בקדושה דומה שהוא אחיו גמור שדומה יותר כישראל וי"ל דמ"מ דמיא כשתי אמהות ולכך הוה ס"ד דשרי טפי וליכא למימר דלשמעינן רבותא טפי ואפי' הורתו ולידתו של ראשון שלא בקדושה דהתם יכול להיות דשרי:
עין משפט ונר מצוה
[עריכה]מתוך: עין משפט ונר מצוה/יבמות/פרק יא (עריכה)
ה א מיי' פ"א מהל' יבום הלכה ח', ומיי' פי"ד מהל' איסורי ביאה הלכה י"א, טור ושו"ע אה"ע סי' קנ"ז סעיף ג', וטור ושו"ע יו"ד סי' רס"ט סעיף ג':
ו ב מיי' פי"ד מהל' איסורי ביאה הלכה י"ב, טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ט סעיף א' וסעיף ב:
ז ג מיי' פי"ד מהל' איסורי ביאה הלכה י"ג, טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ט סעיף ג':
ח ד ה מיי' פ"א מהל' יבום הלכה ח', ומיי' פי"ד מהל' איסורי ביאה הלכה י"ג, טור ושו"ע אה"ע סי' קנ"ז סעיף ג', טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ט סעיף ד':
ט ו מיי' פי"ד מהל' איסורי ביאה הלכה י"ד, טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ט סעיף ד':
ראשונים נוספים
כי פליגי מן האב ומן האם. פי' דאלו בעודן עכו"ם אין להם קורבא לעכו"ם אלא בשאר עצמם מן האם אבל משום אישות אין להם אלא בעולת בעל בחיי בעלה שאסורה להם מת הותרה אפילו לקרובים הילכך ליכא למיחש לההוא טעמא דאמרן בפרק כיצד (דף כ"ב) משום שלא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה וכ"ש במשוחררין דהא עבד מותר באמו ובבתו כדאיתא בפרק ד' מיתות (סנהדרין דף נ"ח) ומשום הכי כל היכא דמיקרו בשמא דאבוהון שרו ומאן דאסר משום דקרו לי' נמי בני פלוניתא ואתי לאחלופי בישראל כדלקמן.
אי אמרת בשלמא אסירי היינו דקתני אפילו וכו'. פי' ואף על גב דלאו דוקא הוא משום דהורתו ולידתו שלא בקדושה אסירי מדרבנן והורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה אסירי מדאורייתא כדקתני לקמן וחייבין נמי כרת אעפ"כ קתני אפילו לאיסורא משום דכשתי אמהות דמו והיה במשמע שיהו מותרין לגמרי.
מן האב ולא מן האם כולי עלמא לא פליגי דשרי: פירוש, משום דבגיותן [בכתב יד: דבגירותן, נ"א דבגיותן. ועיין רש"י] לית להו אחוה מן האב, והלכך ליכא למיחש לההוא טעמא דאמרינן לעיל בפרק כיצד (כב, א) משום שלא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה. ומשום גזרה דאתו למשרי אשת אח בישראל ליכא, דכולי עלמא ידעי דגוים לית להו קורבה מצד אב כלל, הלכך לא אתי לאיחלופי בישראל.
מן האם ולא מן האב כולי עלמא לא פליגי דאסור: משום דכיון דבגיותן אית להו קורבא מצד האם אתי לאיחלופי בבת ישראל.
כי פליגי מן האב ומן האם מאן דשרי משום דבני פלניא קרו להו: והלכך לא אתו לאיחלופי בישראל. ומשום שמא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה ליכא, משום דאינהו בגיותן לית להו איסור אישות אלא בחיי בעלה אבל לאחר מיתת בעלה לא, דבעולת בעל יש להן, הא מת הותרה אפילו לקרובין וכל שכן במשוחררין, דהא עבד מותר באמו ובבתו כדאיתא בפ"ד מיתות בסנהדרין (נח, ב) ומאן דאסר סבר בני פלניתא נמי קרו להו, ואיכא משום דאתי לאיחלופי בישראל.
איכא דאמרי פליג רב אחא בר יעקב אפילו באחין מן האם מאי טעמא גר שנתגייר כקטן שנולד דמי: כלומר דמשום באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה ליכא, דהא לית להו איסור קורבה באישות כדאמרן, מאי אמרת משום איחלופי בישראל, כולי עלמא ידעי דהני לית להו קורבה דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי.
אי אמרת בשלמא אסירי היינו דקתני אפילו דאף על גב דהורתו של ראשון שלא בקדושה והורתו של שני בקדושה דכשתי אמהות דמי אפילו הכי אסירי: ואף על גב דהני אפילו מדאורייתא אסירי וחייבין בכרת משום אשת אח כדקתני לקמן בסמוך, והורתו ולידתו שלא בקדושה דבר תורה שרי, דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי, ומשום גזרה בלחוד הוא דאסרינן להו אף על פי כן קתני אפילו לאיסורא, משום דכיון דכב' אמהות דמי והוה במשמע שיהיו מותרין לגמרי קא משמע לן דאסירי.[2].
מתניתי' הגיורת שנתגיירו בניה עמה פי' והיתה הורתן ולידתן שלא בקדושה כדדייק לישנא וכדמשמע נמי מסיפא וכל כה"ג גר שנתגייר כקטן שנולד דמי ואפי' קורב' דאם לית להו וכ"ש קורבה דאב. וכשלידתן בקדושה ואין הורתן בקדושה יש להם שאר אם אבל אין להם שאר האב וזרעו של אב שנזרע שלא בקדושה רחמנא אפקריה וכמאן דליתיה דמי וכשהורתן בקדושה יש להם אפי' שאר האב והם כישראלי' גמורי' מן התורה וזה כלל גדול לכל השמועות והכי איתא במתני' דאתי' תאומי' דלקמן הילכך רישא דקתני הגיורת שנתגיירו בניה עמה שהיתה הורתן ולידתן שלא בקדושה אפי' שאר האם לית להו ופשיטא דלא שייך בהו יבום וחליצה דתליא באחים מן האב והא דקתני לא חולצין ולא מתיבמין בגמרא איפליגו בה (אם) איכא מ"ד דהק"ל דליתנהו בתורת ייבום כלל ואפי' מדרבנן ואי בעי למנסב נשי דהדדי לאחר מיתה נסבי ואעפ"י שהיו לה בנים דלאו אשת אח היא כלל ואיכ' מ"ד דמדרבנן אשמועי' שאסורי' לייב' ולא מדאורית' אלא מדרבנן משום גזירה וכדבעי' לפרושי בגמ':
ואפילו היתה הורתו של ראשון שלא בקדושה ולידתו בקדושה והורתו ולידתו של שני בקדושה פי' אסורים ליבם ואין בהם חליצה ויבום שהרי אינו אחיו מן האב כי הראשון שהיתה הורתה שלא בקדושה רחמנא אפקריה לזרעיה ואין חליצה וייבום אלא באחיו מן האב הילכך אסורי' ביבו' מן התורה דהא כיון דלידתן בקדוש' אחיו מן האם הם והויא לה אשתו של כל א' מהם לגבי חברי' אשת אח שלא במקום מצוה ובגמ' מפ' מאי אפי':
גמרא בני יודא אמתא אשתחרור פי' והיתה הורתן ולידתן שלא בקדוש' כדמוכח לישנא שאלו היתה לידתן בקדוש' דכ"ע אסורי' בנשים דהדדי אפילו לאחר מיתה ומדאורייתא דהא אחים מן האם נינהו אבל השת' שאפי' לדתן שלא בקדוש' כקטן שנולד דמי ומדאוריית' לית להו שום אחוה ושום קורבה:
שרא להו רב אחא בר יעקב למנסב נשי דהדדי פי' אפי' נשים דנסיב בגיירותן שרא להו לאחר מית' כיון דלית להו קורבה דאוריתא לית לן למסרינהו מדרבנן וכדמפרש ואזיל. ורב ששת פליג ואסור מדרבנן ודכ"ע נשי דנסוב בעכו"מתן שלא ידעום לאחר גיירו' בתור' קדושי' שרו אהדדי וזה הכלל יהיה בידך כי איסור קירבה בגרים הוא מפני א' מג' דרכי' הא' מדאורית' כשלידתן בקדושה דאית להו שאר האם מיהת וכן צ"ל כשהורתן בקדושה שיש להם שאר האב והשני דרכים מדרבנן באחת מטעם שלא יאמרו באנו מקדוש' חמורה לקדוש' קלה כדאית' בפ' כיצד ולקמן בדוכתי אחריני וזה נאמ' בכל איסורי ערוה שיש להם בעודן עכו"מז ממה שאסר הכתוב לבני נח כמפורש בסנהדרין בפ"ד מתות (דף נ"ז) דאלו במה שלא נאסר להם מן התורה אלא שהוא מחוקותיהם אינו חשיב אפילו קדושה קלה ואין חוששין לו כלל וכן קבלתי מרבותי ז"ל וכן דעתי נוטה ונפקא מינה לעכו"מז שנתגייר. והדרך הג' כי לפעמים אנו אוסרי' אותו אפילו במה שהיה מותר להם בעכו"מתן מן התורה משום שהוא אסור אלינו לגר גמור כדי שלא יבא לטעות ולמסרך ולהתחלף הם או אחרי' וכדאמרי' הכא בסוגיי' לקמן ואולי בנשי' שנשאו בעכו"מתן ליכא חדא מהני דאינהו לית להו ערוה משום אישות אלא אשת אב אליבא דר"ע דדריש על כן יעזוב איש את אביו זו אשת אביו והא דמרבי' להו מדכתי' איש איש אל כל שאר בשרו שהעכומ"ז מוזהרי' בעריות אינו אלא לענין עריו' של שאר או לענין שאסורי' בנערה מאורסה שלנו ובכנוס' לחופה ולא נבעלה מש"כ לדידהו שאין להן איסור אלא בבעולת בעל אבל שום איסור אחר דמחמת אישות לית להו דהא אחות אשה שריא להו ראיה לדבר מיעקב שנשא שתי אחיות וכן מותר בכלתו כדמוכח מיהודה שבא על תמר ואמר צדקה ממנו ולא מצינן שהותר להם איסור ערוה משום מצות יבום ואפי' תאמר כי דרך יבום עשה כן יהודה וכיון דלית להו בעכו"מתן איסו' אשת אח אין לנו לאסור עליהם לאחר גיירותן אשת אח מטעם שלא יאמרו באנו לקדוש' קלה מקדושה חמורה ואי משום שהיתה עליו אסורה בעכומ"ז מדין אשת חבירו כשנכנס' לחופה ונבעלה הנהו נשואי' כבר פקעו בעכו"מתן וכ"ע ידעי דלא חשיבי כלום ואפי' מחיים וכ"ש לאחר מית' דאפי' נשואין גמורין שלנו פקעי ואי משום גזירה שלא יבואו לטעות באשת אח דעלמ' ליכא דלכ"ע כיון שלידתן שלא בקדושה לית להו אחוה וכגר שנתגיי' דמו ולא טעו בהו הילכך כי פליגי הכא בנשי דנסיב בגיירתן ואלו מחיים אסורה היא מן התורה מדין אשת איש כיון שנשאת בגירות וקדושיו קדושי' מן התורה אבל לאחר מיתה הוא דשרא רב אחא דפקע איסור אשת אח הא מדאורית' כקטן שנולד דמי הואיל ולדתן שלא בקדושה ואי מפני שלא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה הא בעכו"מתן לית להו איסור אשת אח כדאמרן ובגזירה דטעות' ואיחלופי הוא דפליגי כדמפרש ואזיל. דרב אחא סבר דלא טעו בהא ורב ששת חייש דילמא טעו ומסרכי בהו כדמפרש ואזיל:
כי פליגי מן האם ומן האב פי' שנקראי' אחים פעמים על שם אביה' פעמים על שם אמם רב אחא סבר דשרו דעל הרוב בני פלניא מקרו וכ"ע ידעי שאין אבות להם ולא טעו בהם ורב ששת סבר דכיון דלפעמי' קרו להו בני פלנית' נראי' כאחים מן האם וסבורים העולם כי שאר האם שלהם שאר הוא וקיים הוא בהם לעולם ואי שריית בהו אתי למיטעי אינהו ואחריני באחים מן האם:
א"ד פליג רב אחא בר יעקב למשרי אפי' באחיו מן האם פי' ולהוסיף בא האי לישנא בתרייתא דה"ה דפליגי במן האם בלחוד ואסר בה רב ששת. מ"ט גר שנתגייר כקטן שנולד דמי וק"ל מאי קאמ' וכי עד השתא לא ידעי ה"ט וי"ל דלישנא קלילא נקטי והכי קאמרי' הכל יודעי' דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי ולא טעו בהו כלל בענין זה דאיסור אשת אח דאלו במילי אחריני הוא ודאי גזרי' דאתו איהו גופיה וטעו בה כגון ההיא דאמ' לקמן גבי נשא אשה ובת' וגבי חמותו אבל בהא דחשש' הוא דטעו שאר אינשי למישרי בישראל דכות' קאמ' רב אחא דליכא למיחש ופוסק רב אלפס ז"ל הלכת' כרב ששת לחומר' ומשום דרב משמע דקאי כוותי' מדקא מתמה ואמ' והא רב ששת אסר אבל מ"ה ז"ל הסכים לדברי הפוסקי' הלכה כרב אחא לקול' כיון דאיסו' דרבנן הוא ועביד בה עובדא וראמי אנפשיה לומר רב ששת אסר ואנא שרינא מכלל דקים ליה שפיר בשריותא דיליה או מגמרא או משום טעמ' דמסתבר דאית לה וכנ"ע:
תנן הגיורת שנתגיירו בניה עמה לא חולצין ולא מייבמין פי' ומילת' פסיקת' קתני אפי' בנשים שנשאו בגיירותן ולא עוד אלא שלא נצרכה אלא לזו דאלו לנשים שנשאו בעכו"מתן פשיט':
מ"ט לאו משו' דאסורי' פי' דה"ק אינם רשאין ליבם דאלו שפטורי' מלייבם פשיטא אלא ודאי איסור' אתא לאשמועי' דמדרבנן מיהא אסירי בנישואי דאהדדי אפי' לאחר מיתה ופרקי' לא שאינן בתורת יבום וחליצה ושריא לעלמא. ואינהו נמי שרו בה פי' דתנא פטורין מחליצה לאשמועי' דלא חשיבא שום אחוה ואפילו מדרבנן דאפי' אינהו נמי שרו בה כאלו הם נכרים גמורים דהא קתני סיפא ואפי' אא"ב אסירא היינו דקתני אפי' דאע"ג וכו' דכשתי אמהות דמי א"ה אסירי וכו' ק"ל מאי קאמ' דבהא שייך אפי' לרבות' דאיסור' אדרבה וזה פשוט יות' לאיסור שהוא אסור מן התורה דאחים מן האם הם גמורי' וי"ל דהיינו מאי דקא מפרש כי לפי מראות בני אדם וטעות' שייך אפי' כי לעולם נרא' שכיוצא באלו שלא היתה הורתם שוה היתה כשתי אמהות טפי מהורתם ולידתם שלא בקדושה:
א"א שרי מאי אפי' פרש"י ז"ל דלמאי דקתני ולא מייבי' למשריי' לעלמא אין בו שום רבות' בזו מפני שהיו אחים מן האב דייבו' באחים מהאב תלי'. וי"מ עוד לדבריך דאמרת דרישא עיקר שריותא דידהו דשרו אתא לאשמועי' והוא עיקר חדושו של תנא א"כ היכי שייך בה בסיפא אפילו דהא בסיפא לד"ה אסור' היא להם מן התורה. ופרקי' דסיפ' לא אתי' אלא משום שריות' דעלמא דאע"ג דתרוייהו לידתן בקדושה כאחים גמורים מן האב אפ"ה שריא לשוק בלא שום חליצ' ויבו'
א"ד הנ"מ וכו' אא"א אסירי מאי אפי' פי' אדרבא כ"ש דפשיטא טפי שהם אסורי' דהא אחים מן האם הם דבר תורה:
ת"ש ב' אחי' תאומי' גרים פי' והורתן ולידתן הית' שלא בקדוש' כדמוכח מסיפא וכן משוחררי' לא חולצים ולא מייבמי' פירוש ואפילו בנשי' שנשאו בגיירותן וכולה פשיטא הוא עם מה שכתבנו לעיל:
הא איסורא איכא פי' מדרבנן מיהת וקשה לרב אחא דשרי [בין ללישנא קמא] בין ללישנא בתרא דהכא כיון דתאומי' הוו אחי' מן האב ומן האם נינהו אבל לרב ששת אתי' שפיר ואפי' ללישנא בתרא דאיהו לעולם אסר אפי' באחים מן האב כדכתי' לעיל:
מתניתין הגיורת שנתגיירו בני' עמה לא חולצין ולא מימבין אפילי הורתו של ראשון שלא בקדו' ולידתו בקדושה וה"ה הורתו ולידתו בקדושה. וכן השפחה שנשתחררו בניה עמה פי' שנתגייר בעלה עמה דאל"ה לא מצי למיתני סיפא אפילו היתה הורתו הא' שלא בקדושה ולידתו בקדושה והב' הו"ל בקדושה דבעי שיהא בני אב אחד ואפ"ה אינן בני יבום דזרע ראשון כזרע בהמה הוא דכתיב וזרמת סוסים זרמתם.
בני יודן אמתא אשתחרר שרא להו ראב"י למנסב נשי דהדדי. פי' לוקח כ"א אשת אחיו ואע"פ שי"ל בנים או שגירשה משום דקסבר אין קריבה לגוי דכקטן שנולד דמי. א"ל רבא והא ר"ש אסר א"ל הוא אסר ואנא לא גזר. מן האב ולא מן האם כ"ע לא פליגי דשרי דאין אבהות לגוי דרחמנא אפקרי' לזרעי' מן האם ולא מן האב דכ"ע לא פליגי דאסירי. פי' אע"ג דאמרי' גר שנתגייר כקטן שנולד דמי אסור דילמא אתי לאחלופי בישראל כי פליגי מן האב ומן האם מאן דשרי בתר אבוה שדינן להו דהא בני פלוני קרו להו, פי' ואין אבהות לגוי ולא גזרינן בהאטו ישראל. ור"ש דאסר קרו להו נמי בני פלניתא וגזרו בהו אטו ישראל. א"ד פליג ראב"י אפילו באחין מן האם מ"ט גר שנתגייר כקטן שנולד דמי ואל גזרינן גר אטו ישראל. ודוקא באשת אחיו מאמו שרא ר"א אבל באחותו מן האם מודה דאסור כדתניא לקמן דאע"ג דאמרי' דגר שנתגייר כקשנ"ד אפ"ה אסור מדרבנן שאל יאמרו באים מקדושה חמורה לקדושה קלה דבני נח מוזהרים על אחותו מן האם אבל לא מן האב דאין אבהות לבני נח אבל באשת אח מן האם אפי' ב"נ מותרין כדאמרי' בסהדרין וכדאמרי' לקמן בשמעתין דגר נושא את אשת אחיו מאמו. הילכך ליכא למיגזר שמא יאמרו באים מקדושה חמורה לקדושה קלה וע"כ לא פליגי אלא כשהיתה הו"ל שאל בקדושה אבל הורתו של"ב ולידתו בקדושה חייב עליה כרת כישראל גמור. דאין לומר כאן גר שנתגייר כקש"ד דהא לא נתגייר אלא בקדושה נולד ושאר האב אין לו אבל שאר האם יש לו כישראל גמור כדתניא לקמן בהל' וכדתניא בתוס' בפ' ר' יהודה הגיורת שנתגיירו בני' עמה והיתה הו"ל שלא בקדושה לא חולצת ולא מתיבמת ואין חייבין משום אשת אח. היתה הורתן של"ב ולידתן בקדושה לא חולצין ולא מיבמין אבל חייבים עליהם משום אשת אח וכיון דלא פסיקא הל' כחד מינייהו עבדי כר"ש דאסר.
תניא שני אחים גדולים תאומים וכן משוחררין לא חולצין ולא מיבמין ואין חייבים משום א"א. ואם היתה הורתן של"ב ולידתן בקדורה לא חולצין ולא מיבמין אבל חייבין משום א"א. היתה הו"ל בקדושה ה"ה כישראל לכ"ד.
קישורים חיצוניים
צורת הדף: באתר היברובוקס • באתר דף יומי (עם אפשרות האזנה) • באתר שיתופתא
הדף עם פרשנים: באתר "תא שמע" • באתר "על התורה" • באתר "ספריא" • באתר "מרכז שטיינזלץ" • ביאור "חברותא" באתר ויקישיבה