יבמות מב א
| ראשונים נוספים על הש"ס: ראשונים | אחרונים
לאחר ג' אין צריכה להמתין ג' חדשים הוי הג' חדשים שאמרו משעת מיתת הבעל ולא משעת חליצת היבם מ"ש מגט דרב אמר משעת נתינה ושמואל אמר אמשעת כתיבה אמר רבא ק"ו איסור כרת התרת איסור לאו לא כ"ש:
וכן שאר כל הנשים:
בשלמא יבמה כדאמרן אלא שאר כל הנשים אמאי אמר רב נחמן אמר שמואל משום דאמר קרא (בראשית יז, ז) להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך בלהבחין בין זרעו של ראשון לזרעו של שני מתיב רבא לפיכך גגר וגיורת צריכין להמתין ג' חדשים הכא מאי להבחין איכא דה"נ איכא להבחין בין זרע שנזרע בקדושה לזרע שלא נזרע בקדושה רבא אמר גזירה שמא ישא את אחותו מאביו וייבם אשת אחיו מאמו ויוציא את אמו לשוק ויפטור את יבמתו לשוק מתיב רב חנניה בכולן אני קורא בהן משום תקנת ערוה וכאן משום תקנת ולד ואם איתא כולהו משום תקנת ערוה האי משום תקנת ולד דלא לפגע בהו ערוה בשלמא תמתין ב' חדשים ותנשא לא דהיינו ספיקא אי בר תשעה לקמא אי בר שבעה לבתרא אלא תמתין חדש אחד ותנשא ואי לשבעה ילדה האי בר שבעה לבתרא הוא ואי לתמניא ילדה האי בר תשעה לקמא הוא אי נמי לתמניא ילדה איכא למימר דבתרא הוא דלמא אישתהויי אישתהא חדש אחד ואיעבר ותמתין שני חדשים ומחצה ותנשא דאי לשבעה ילדה האי בר שבעה לבתרא הוא ואי לשיתא ופלגא ילדה האי בר תשעה לקמא הוא דאי בר בתרא הוא בר שיתא ופלגא לא חיי א"נ לשיתא ופלגא ילדה איכא למימר דבתרא הוא דאמר מר זוטרא אפילו למאן דאמר יולדת לט' אינה יולדת למקוטעין ילדה לז' יולדת למקוטעין שנאמר (שמואל א א, כ) ויהי לתקופות הימים מיעוט תקופות ב' מיעוט ימים ב' ותמתין משהו ותנשא וכי מלו שלשה חדשים לבדקה אמר רב ספרא אין בודקין את הנשואות שלא יתגנו על בעליהן ונבדקה בהלוכה אמר רמי בר חמא אשה מחפה עצמה כדי שיירש בנה בנכסי בעלה היכא דקים לן דמעוברת היא תנשא אלמה תניא הלא ישא אדם מעוברת חברו ומינקת חברו ואם נשא יוציא ולא יחזיר עולמית גזרה שמא תעשה עוברה סנדל אי הכי דידיה נמי אי למ"ד במוך במוך ואי למ"ד מן השמים ירחמו מן השמים ירחמו הכא נמי אי למאן דאמר במוך במוך אי למאן דאמר מן השמים ירחמו מן השמים ירחמו ואלא משום דחסה אי הכי דידיה נמי דידיה חייס עילויה הכא נמי חייס עילויה אלא סתם מעוברת למניקה קיימא
רש"י
[עריכה]
הוי - כלומר הוי לומד מכאן שלשה חדשים שאמרו כו':
ומ"ש מגט דרב אמר משעת נתינה - ואף על גב דמשעת כתיבה לא נתייחד עמה דאם כן הוה ליה גט ישן ואפילו הכי משעת נתינה מנינן ה"נ נמני משעת חליצה:
לאיסור כרת - ליבם התרת לאחר ג' חדשים מיד:
לאיסור לאו - לשוק לא כ"ש דמותרת לאחר חליצה מיד הואיל ועברו שלשה חדשים מיום מיתה:
ולזרעך אחריך - שאין השכינה שורה אלא על הוודאים שזרעו מיוחס אחריו והכי נמי קיימא לן בנדרים (דף כ:) וברותי מכם המורדים והפושעים בי אלו בני ערבוביא:
גר וגיורת - גר שנתגייר ואשתו עמו צריכים להמתין ג' חדשים לפרוש זה מזה והכא מאי להבחין איכא הרי אין כאן ראשון ושני:
רבא אמר שמא ישא אחותו מאביו - אם נשאת תוך שלשה וילדה והוא בן ט' לראשון ונולד בביתו של שני וסבור שהוא בנו וישא את בת בעלה הראשון שיש לו מאשה אחרת והיא אחותו מן האב:
ומייבם אשת אחיו מאמו - שאם תלד לאחרון בן אחר וישא אשה וימות בלא בנים וייבמנה זה כסבור שהוא אחיו מאביו ונמצא מייבם אשת אחיו מאמו שלא מאביו וחייב כרת:
ויוציא את אמו לשוק - אם לא תלד אמו לשני וימות וכסבורים שזה בנו ותנשא אמו לשוק בלא חליצה:
ויפטור את יבמתו לשוק - אם יש לו אח מאביו הראשון ולא היו לו בנים ומת ואין שם אח אלא הוא והוא סבור שהוא בן האחרון ונמצאת אשת בנו של ראשון הזקוקה לו נשאת לשוק בלא חליצה וגבי גר וגיורת לחדא מהני הוא דאיכא למיחש כגון לשמא ייבם אשת אחיו מאמו שמא מעוברת היתה וכשתלד סבורה היא שבן ז' הוא ובקדושה נזרע ותחזור ותלד בן אחריו וישא אשה וימות בלא בנים וייבם זה את אשתו דסבור שגם הוא נזרע בקדושה וכיון שזה נזרע שלא בקדושה וסתם עובדת כוכבים זונה היא איכא למימר שמא אינו בנו של זה ונמצא נושא אשת אחיו מאמו:
בכולן אני קורא בהן - כל נשים שאסרו חכמים להנשא או להתייבם קורא אני בהן תקנת ערוה כדי שלא יבאו לידי ערוה:
וכאן - בהמתנה של ג' חדשים שאסרו חכמים לשאר נשים אין כאן תקנת ערוה אלא תקנת הולד להבחין בן מי הוא:
ואם איתא - דחשו חכמים לשמא ישא אחותו מן אביו הא נמי תקנת ערוה היא:
דלא לפגע ולד - בערוה אבל כל שאר הנאסרות איכא תקנתא היא ובעל עצמו דלא לפגעו בערוה:
הא בר ז' לבתרא הוא - דאי מקמא איעברא כשמת אישתכח דבר תמניא הוא ובר תמניא לא חיי:
א"נ לתמניא ילדה כו' - תירוצא הוא:
אישתהי - לאחר שנשאה וה"ה נמי דמצי לתרוצי אי נמי לשבעה ילדה איכא למימר בר תשעה לקמא הוא מעיקרא חדש אחד איעברא קודם מיתתו אלא הואיל ותירץ למילתיה בחדא ואוקי דאכתי איכא ספק סגי ליה בהכי:
אפילו למ"ד - במסכת נדה בפרק בנות כותים:
ויהי לתקופות הימים - הרי ששה חדשים וב' ימים:
ותמתין משהו - שבוע או שבועים:
וכי מלו ג' חדשים - ליום מיתת בעלה שדרך עובר להיות ניכר ליבדקה בדדיה כדרך נשים ואי מיעברא ודאי בר קמא הוא דאי בר בתרא הוא אכתי לא הוה מינכר דלא מלו שלשה חדשים לנישואיה דחסר ליה ההוא משהו שהמתינה ואי לא מינכר ולבתר הכי מינכר ודאי בר בתרא הוא:
בהילוכה - מוליכין אותה בעפר תיחוח אי מעוברת היא פסיעותיה ניכרות ומעמיקות יותר משאר נשים שהולד מכבידה כך מצאתי בתשובת הגאונים:
מחפה עצמה - שלא תראה מעוברת כדי שלא יבינו שבן הראשון הוא ויירש בנכסי בעלה שני:
היכא דקים לן כו' - הואיל וטעם המתנה משום ולד הוא שלא יהא ספק כשאנו יודעים ודאי שהיא מעוברת מראשון תנשא ומשני גזרה שמא תעשה כו':
דידיה נמי - לא ישמש עם אשתו מעוברת שמא תחזור ותתעבר וידחוק אחיו וימעך צורת פניו כסנדל הזה שאין לו צורה:
אי למ"ד במוך במוך - פלוגתא היא בפ"ק (לעיל דף יב:):
דחסה - שממעכו בשעת תשמיש דחסה לשון לחץ שלוחצו כדאמר לקמן (דף קג.) גבי חליצה צריך למידחסיה לכרעיה:
ה"נ חייס עילויה - שאין אדם מתכוין להרוג הנפש:
למניקה קיימא - כשתלד מניקתו:
תוספות
[עריכה]
לאחר שלשה חדשים אין צריכה להמתין. אמר ר"ת דוקא חלץ שהחליצה מוכחת שלא בא עליה כדאמר בממאנת דמיאונה מוכיח עליה שהיא קטנה אבל אם מת היבם לאחר ג' צריכה להמתין שלשה חדשים דיותר יבמה קרובה לביאה מארוסה דגזרינן אטו נשואה אע"ג דאמר לקמן בפ' ב"ש (דף קיב.) ובפסחים פרק אלו דברים (דף עב:) יבמתו בזיז מינה אשתו לא בזיז מינה היינו לענין לאוקמי אנפשיה עד שלשים אבל לענין גזרה שמא ישא אחותו כו' איכא למימר יבמתו קרובה לביאה טפי:
מאי שנא מגט דרב אמר משעת נתינה. אע"ג דודאי לא בא עליה מקמי כתיבה דאם כן לא היה פוטרה בגט זה דהוה ליה גט ישן וטעמא מפרש בפרק שני דגיטין (דף יח. ושם) שלא יאמרו ב' נשים בחצר אחת זו אסורה וזו מותרת שהעולם סוברים שכתיבת שניהם היתה סמוך לנתינה ויבא להתיר תוך שלשה והכא גבי חליצה נמי יסברו ששתיהן סמוך למיתה חלצו ויבא להתיר תוך שלשה ומשני לאיסור כרת התרת דאם היה רוצה לייבם אחר שלשה היה מייבם לאיסור לאו לא כ"ש דהיאך אפשר לאסרה להנשא לשוק אחר חליצה שזה דומה לחוכא ואיטלולא ולא ישמעו לנו העולם על כך:
לזרעך אחריך. לקמן בפ' נושאין (דף ק:) דריש מהאי קרא דאזהר ליה רחמנא לאברהם לא תינסיב עובדת כוכבים ושפחה דלא יתייחס זרעך בתרה:
גר וגיורת. מכאן משמע דגר מותר בגיורת ודלא כאוסרים כשנשאה מקודם דלא יחזרו לסורם:
בכולן אני קורא כו'. איבמה לחוד קאי ונקט לשון כולן משום דאיירי בכל יבמות בין ארוסות בין נשואות בין להתייבם או להנשא לשוק אם חלצה תוך ג' כולן צריכות להמתין שלשה חדשים:
ותמתין משהו ותנשא. לאו דוקא משהו שצריכה להמתין שלשה ימים של קליטת הזרע:
סתם מעוברת למניקה קיימא. רבינו שמשון זקנו של רשב"א היה אומר דגרושה מינקת מותרת לינשא משום דלא משעבדא להניק כדאמרי' בפ' אע"פ (כתובות נט: ושם) נתגרשה אינו כופה ואין נראה לר"ת דהא למאי דהוה בעי למימר דטעמא משום סנדל או משום דיחסא לא היה חילוק בין אלמנה לגרושה וה"ה להאי טעמא דאינו חוזר בו אלא מהטעם בלבד ועוד אלמנה גופה אי אמרה איני ניזונית ואיני עושה או תבעה כתובתה לא משעבדא וכן פוסק בשאלתות דרב אחאי דלא שנא גרושה ולא שנא אלמנה:
עין משפט ונר מצוה
[עריכה]מתוך: עין משפט ונר מצוה/יבמות/פרק ד (עריכה)
פה א מיי' פי"א מהל' גירושין הלכה י"ט, סמג עשין נב, טור ושו"ע אה"ע סי' י"ג סעיף א':
פו ב ג ד מיי' פי"א מהל' גירושין הלכה י"ט, וטור ושו"ע אה"ע סי' י"ג סעיף ה':
פז ה מיי' פי"א מהל' גירושין הלכה כ"ה, טור ושו"ע אה"ע סי' י"ג סעיף י"א:
פח ו מיי' פי"א מהל' גירושין הלכה כ"ה:
ראשונים נוספים
אלא תמתין חדש א' ותנשא וכו'. כתב רש"י ז"ל וה"ה דמצי לתרוצי אי נמי לשבעה איכא למימר בר תשעה לקמא הוא ומעיקרא חודש אחד איעבר קודם מיתתו אלא הואיל ותריץ מילתא בהכי אוקמא בהכי משום דמתניתין מילתא פסיקא קתני אפילו לא עמדה אצל ראשון אלא חד יומא דליכא למימר מעיקרא חדש א' איעבר אפ"ה לית ליה בדיקה וכיון דאסיקנא טעמא דמעוברת משום מניקה הוה איפשר למימר טעמא בתוך שלשה משום מניקה אלא חששא דחיקתא היא וכולי האי לא גזרו בספק מעוברת אלא גזרו [משום] טעמא דעדיף מהאי.
אי נמי לתמניא ילדה איכא למימר בר בתרא הוא: וכתב רש"י ז"ל (בד"ה אישתהי) דהוא הדין דמצי לתרוצי אי נמי לשבעה ילדה איכא למימר בר תשעה לקמא הוא ומעיקרא חדש אחד איעבר קודם מיתתו, אלא הואיל ותירץ מלתא בחדא אוקמה בהכי משום דאכתי איכא ספיקא [סגי _ עפ"י רש"י] ליה בהאי. ויש מתרצים (רמב"ן וחסר שם אי נמי או ועוד יש לומר) משום דמתניתין מלתא פסיקתא קתני ואפילו לא עמדה אצל הראשון אלא חד יומא דליכא למיחש להכי אפילו הכי לא תתיבם עד שיעברו עליה שלשה חדשים, דאי נמי לתמניא ילדה איכא למימר בר בתרא הוא ואשתהויי אשתהי ואיעבר. והוא הדין דהוי מצי למימר האי בר בתרא הוא והאי לשבעה נגמר ואשתהויי אשתהי חדש, ונפקא מינה היכי דבא עליה בתרא ופירש מיד וילדה לשמונה, אלא משום דפלוגתא הוא לקמן (פ, ב) ולא ניחא ליה לאוקמה בפלוגתא כנ"ל.
ותמתין ב' חדשים ומחצה ותנשא דאי לשבעה ילדה בר בתרא הוא: פירוש דקא סלקא דעתך דאין הולד משתהי אחר תשעה כלל.
אלא סתם מעוברת למניקה קיימא: והא דלא פירש לעיל טעמא דשלשה חדשים מהאי טעמא דדילמא נמצאת מעוברת וסתם מעוברת למניקה קיימא איכא למימר משום דכולה האי לא גזרינן בספק מעוברת.
רבא אמר גזרה שמא ישאו אחותו מאביו פי' כי אולי הוא בן ז' לב' ואמרינן שהוא בן ט' לראשון ומסבא ליה בתו של ב' שיש לו מאשה אחרת שהיא אחותו מאביו א"נ איפכא שהיא בן ט' לראשון ודיינינן ליה שהוא בן שבעה לשני ומסבא ליה בתו של ראשון מאשה אחרת שהיא אחותו מאביו:
וייבם אשת אחיו מאמו פירוש כי היא בן ט' לראשון דיינינן ליה בבנו של ב' וכשימות בן אחר שיש לב' בלא בנים יאמרו לזה שייבם את אשתו ונמצא מיבם אשת אחיו מאמו. א"נ איפכא שהוא בנו של ב' ודיינינן ליה בבנו של ראשון וייבם אשת בנו של ראשון שהיה לו מאמו של זה נמצא מייבם אשת אחיו מאמו:
ויוציא את אמו לשוק פי כשימות הב' בלא בנים אחרים חוץ מזה הספק יאמרו שהוא מותרת לשוק משום דדינינן ליה להאי ספק בנו של ב' ואולי הוא בנו של ראשון:
ויפטור את יבמתו לשוק פי' כגון שיש לו בן אחר לראשון ומת בלא בנים ויאמרו כי זה הספק בנו של ב' הוא ואין לו לאותו המת אחין מן האב ואשתו פטורה לשוק ואולי כי זה הספק בנו של ראשון ואשת המת זקוקה לו. א"נ איפכא שימות בנו של ב' בלא בנים ואין לב' בן אחר ואולי הספק הזה בנו ואשת המת זקוקה לו ויאמרו שהוא בנו של ראשון וכי אשתו של מת פטורה לשוק לפי שאין לו אחין וגבי גר וגיורת משכחת לה שישא אחות מאביו שהוא בן ט' שנזרע בגירות ושרו ליה בבת אביו הגר שנולדה ונזרעה לו בגיירות מאשה אחרת ואולי הוא בן ז' שנזרע בגיירות והיא אחותו מאחיו:
וכן אולי ייבם אשת אחיו מאמו פי' אביו שנולד לו בן בגיירות גמורי' וימות בלא בנים ויאמרו שזה אחיו מאביו כי בן ז' לגיירות הוא ואולי הוא בן ט' לעכו"מז ונשא אשת אחיו מאמו שלא במקום מצוה ואולי שהוא אחיו כי הוא בן ז' ויאמרו שהוא בן ט' ויפטרו אשת המת לשוק בלא חליצה אבל לא משכחת לה שיוציא את אמו לשוק דלא משכחת לאמו שתהא נופלת לפניהם:
ואי לז' ילדה בר ז' לבתרא הוא פי' דאילו הוי בן ראשון הוי ליה נולד לח' שהוא נפל:
א"נ לתמניא ילדה איכא למימר דבר ז' לבתרא הוא ואשתהויי אשתהי חדש א' ואיעברא פי' שלא נתעברה מן הב' אכא לסוף חדש וא"ת ונימא ליה דאפילו לז' ילדה דילמא בר ט' לקמא הוא וכבר היתה מעוברת מן הראשון חדש אחד קודם מיתתו דמילתא פסיקתא קתני ואפילו לא עמדה עם הראשון אלא יום א' בלבד דליכא למיחש להכי. וא"ת בבתרא נמי מצי למימר שאפילו לא נבעלה לו אלא פעם א' פי' דילמא בר ז' לבתרא הוא ונשתהה העובר עד חדש ח' דהא איכא מאן דסבר להכי לק' במכילתי' וי"ל דההיא פלוגתא היא ולא בעי לאוקמה בפלוגתא:
ותמתין ב' חדשים ומחצה ותנשא דאי לז' ילדה בר ז' לבתרא הוא פי' דאלו הוי בר קמא ה"ל נולד לט' חדשים ומחצה. והשתא קס"ד שאי' הולד משתהה אחר ט' אלא משום דסתם מעוברת למניקה קיימא וא"ת ואמאי לא פריש מה"ט צריכה להמתין ג' חדשים שמה מעוברת וקיימא למניקה וי"ל דדיינו לאיסור מטעם הנקה דלבסוף מעוברת גמורה ולא בספק מעוברת ואפילו בגדולה ונשואה כ"ש דנגזור בבתולה וארוסה כדאיתא במתני':
מתוך: תוספות רי"ד על הש"ס/יבמות/פרק ד (עריכה)
ת"ר יבמה שחלצה לה אחים בתוך ג"ח צריכה להמתין ג"ח. לאחר ג"ח א"צ להמתין ג"ח וג"ח שאמרו משעת מיתת הבעל לא משעת חליצת יבם מ"ש מגט דרב אמר משעת נתינה ושמואל אמר משעת כתיבה פי' אע"ג דמשעת כתיבה לא נתיחד עמה דא"כ הי"ל גט ישן ואפ"ה משעת נתינה מנינן ה"נ נימני משעת חליצה א"ר ק"ו לאיסור כרת התרתה לאיסור לאו לכ"ש, פי' ליבם התרתה לאחר ג"ח דאי מעברה הות קיימא עלי' בכרת לאסור יבמה משום דליכא אלא לאו לכ"ש, וכן שאר כל הנשים כו' בשלמא יבמה כדאמרת פי' שלא יהא ולד של קיימא כו' אלא שאר נשים מ"ט אר"י א"ש א"ק והיתה לך ולזרעך אחריך להבחין בין זרע של ראשון לזרע של שני פי' שאין השכינה שורה אלא על המתיחסים אחר אביהם מתיב רבא לפיכך גר וגיורת צריכה להמתין ג"ח הכא מאי להבחין איכא פי' דהא הוא בעלה הכא נמי איכא להבחין בין זרע שנזרע בקדושה לזרע שנזרע שלא קדושה פ' שאין מבחין זה לפיכך מפרישין אותן ג"ח לאחר שנתגיירו שלא יהי' נזקקין זה לזה. רבא אמר גזירה שמא ישא אחותו מאביו ויבם אשת אחיו מאמו ויוציא את אמו לשוק ויפטור יבמתו לשוק פי' אי נשאת תוך ג"ח וילדה והוא בן ט' לראשון ונולד בביתי של שני וסבור שהוא בנו וישא את בת הבעל הראשון שי"ל מאשה אחרת והיא אחותו מצד האב ואם תלד להאי בעל האחרון בן וישא אשה זו בלא בנים ויבמה זה שסבור שהוא אחיו מאביו ונמצא מיבם אשת אחיו מאמו שלא מאביו ואם לא תלד אמו לשני וימות וכסבורים שזה בנו תנשא לשוק בלא חלצה ואם יש לו אח מן הראשון שהוא אביו ונשא אשה ומת בלא בנים ואין שם אח אלא זה וזה סבור שהוא מן האחרון ונמצאת אשת בנו של ראשון הזקוקה לו נשאת לשוק בלא חליצה, וה"ה דאיכא למיחש לכל הקרובות הנאסרות מחמת אביו וגדון אחות אביו ואשת אביו ואשת אחי אביו וחדא מכולהו נקט דקרובא לי' טפי דהיינו אחותו.
ומקשה היכא דקי"ל דמעוברת היא תינשא דהשתא ליכא הבחנה אלמה תניא לא ישא אדם מעוברת חברו ומנקת חברו ומסיק התם מעוברת למניקה קיימא. ודלמא מעברא ונעכרה חלבה וקטלה לה, פי' כיון שמעוברת היא עתידה לילד ותהי' צריכה להניק את בנה וזה לא יפרוש ממנה ואם תתעבר בתוך ימי הנקתה יתעכר חלבה וימות הולד א"ה מניקה דידה נמי יהא אסור להזקק לה דידה ממסמסא לי' בבצים וחלב דידיה נמי ממסמסה לי' בביצים לא יהיב לה בעל ליתבעיני' ליורשים אמר אבי אישה בושה לבא לב"ד והורגת את בנה:
אלא שאר כל הנשים מאי טעמא. תימה אמאי [לא] קאמר משום דדלמא היא מעוברת ואמרי' לא ישא אדם מעוברת. וי"ל דהיינו דווקא כשהיא ודאי מעוברת אבל כשאינה אלא ספק אם היא מעוברת אם לאו [לא אסרינן לה] משום לא ישא אדם מעוברת חבירו אם לא מקרא כדמייתי:
ויפטור את יבמתו לשוק. אבל בגר וגיורת לתנהו לכלהו טעמי דהכא אלא משום דשמא ייבם אשת אחיו מאמו לפי שזה יחשוב כי הוא נזרע בקדושה וא"כ ייבם אשת אחיו הנזרע בודאי בקדושה כי הוא יחשוב כי הוא אחיו מן האב ביהדות והוא נזרע בקדושה ושמא הוא אינו אלא אחיו מאמו כי שמא נזרע שלא בקדושה וסתם עובדת כוכבים זונה היא ואין לו קורבה דאבות אף אם הגר נתגייר עם אשתו:
לפיכך גר וגיורת צריכות להמתין וכו' מכאן קשה למאי דאיתא בהגדה גר לא ישא גיורת שמא יחזרו לסורן דהכא משמע דשרי:
א"נ לתמניא ילדה איכא למימר דבתרא הוא. ה"נ ה"מ למימר א"נ לשבעה ילדה איכא למימר אימור בר תשעה לקמא הוא דשמא נתעברה חדש אחד לפני מותו:
קישורים חיצוניים
צורת הדף: באתר היברובוקס • באתר דף יומי (עם אפשרות האזנה) • באתר שיתופתא
הדף עם פרשנים: באתר "תא שמע" • באתר "על התורה" • באתר "ספריא" • באתר "מרכז שטיינזלץ" • ביאור "חברותא" באתר ויקישיבה