שולחן ערוך אבן העזר יג א
שולחן ערוך אבן העזר · יג · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
כל אשה שנתגרשה או שנתאלמנה, הרי זו לא תינשא ולא תתארס לאחר עד שתמתין צ' יום חוץ מיום שנתגרשה או שמת בעלה בו וחוץ מיום שנתארסה בו, כדי שייוודע אם היא מעוברת או אינה מעוברת, להבחין בין זרעו של ראשון לזרעו של אחרון (אבל מותרת לעשות שידוכים בלא אירוסין (ב"י בשם תשובת הרא"ש ות"ה סימן רי"ז) רק שלא יכנוס עמה בבית) (שם). ומיום כתיבת הגט מונים למגורשת, ואפילו היה על תנאי או שלא הגיע לידה אלא לאחר כמה שנים מיום הכתיבה מונים, שהרי אינו מתייחד עמה משכתבו לה:
- הגה: ויש אומרים דמונים מיום נתינת הגט (טור בשם הרא"ש וכן ראוי להחמיר, כן נראה לי).
וגזירת חכמים היא, שאפילו האשה שאינה ראויה לילד ואפילו נתגרשה או נתאלמנה מן האירוסין, צריכה להמתין צ' יום, אפילו קטנה או זקנה או עקרה או איילונית, ואפילו בעלה במדינת הים או סריס אדם או חולה או חבוש בבית האסורים, והמפלת אחר מיתת בעלה, ואפילו בתולה מהאירוסין צריכות להמתין צ' יום:
מפרשים
(א) שלא יכנוס עמה בבית: עיין ב"י שכתב בסימן זה ס"ק א' שישבע המשדך שלא יכנוס בבית המשודכת עד סוף הזמן כדי לא יבואו לידי תקלה וכן הדין במינקת כמו שכתבתי לקמן ס"ק ט' ועיין בב"י:
(א) צ' יום: הטעם הבחנה לשמואל ילפינן מקרא להיות לך לאלקים ולזרעך אחריך להבחין בין זרעו של ראשון לזרעו של שני ורבא אמר הטעם גזירה שמא ישא אחותו וכו' ונראה הלכת' כרב' גם י"ל אפי' לשמואל ליכ' א"ד ולימוד זה רק אסמכת' ובש"ס אית' ג' חדשים וכתב בש"ג היינו כל חדש מלא שהוא ל' יום:
(ב) רק שלא יכנוס: כתב הב"י שישבע המשדך שלא יכנוס לבית המשודכת עד שיגיע הזמן שלא יבואו לידי תקלה:
(ג) דמונים מיום נתינת הגט: היינו אם שלח ע"י שליח הולכה מונים מיום שבא הגט לידה שם בש"ס:
עד שתמתין צ' יום עיין ב' טעמים בגמ':
רק שלא יכנוס כו' בתח כתב שצריך להשבע ע"ז:
(א) צ' יום: נסתפקתי אשה שהיתה בחזקת א"א והביאה עדים שנתגרשה אבל אינם זוכרים אם עברו חדשי הבחנה אם לאו. אם היא נאמנת לומר שעברו חדשי הבחנה כנה"ג ע"ש.
(ב) בבית: כתב. הב"י שישבע המשדך שלא יכנוס לבית המשודכת עד שיגיע הזמן שלא יבואו לידי תקלה. וכן הדין במניקת כ"כ הח"מ ס"ק א' וס"ק ט' ע"ש. ושבות יעקב ח"א שאלה צ"ו חולק על הח"מ במניקת. וכתב דדוק' גבי הבחנה החמיר הב"י משא"כ במניקת ומעוברת חבירו דקיל' טפי ע"ש גם הבה"י פסק דלא כח"מ בזה ע"ש והר"ם מטראני ח"ה ס"ס ר"ע. וכנה"ג בהגהת הטור סעיף י"ו כתבו כח"מ ע"ש ועיין הרדב"ז סי' קצ"ב.
(ג) מפרישין: לא ביאר הש"ע אי גזרינן בגיורת אפי' אם הם קטנות או זקנות כמו גבי ישראל או לא ח"מ איש ואשתו שנשתמדו ואח"כ חזרו בתשובה צריך הבחנה וע"ל סי' ז' ס"ק ל"ד.