התורה והמצוה על דברים כא ג
<< | התורה והמצוה על דברים • פרק כ"א • פסוק ג' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כא • כב • כג •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְהָיָ֣ה הָעִ֔יר הַקְּרֹבָ֖ה אֶל־הֶחָלָ֑ל וְלָֽקְח֡וּ זִקְנֵי֩ הָעִ֨יר הַהִ֜וא עֶגְלַ֣ת בָּקָ֗ר אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־עֻבַּד֙ בָּ֔הּ אֲשֶׁ֥ר לֹא־מָשְׁכָ֖ה בְּעֹֽל׃
פירוש מלבי"ם על ספרי על דברים כא ג:
קלו.
והיתה העיר הקרובה . ס"ל לחכמים דאי אפשר לצמצם - והקרובה ולא הקרובות, ולכן בה"ג (=בהאי גוונא) שתיהם מביאים עגלה אחת בשותפות, ויתנו ביניהם. ור"א ס"ל שאפשר לצמצם וקרובה ואפילו קרובות, כן פי' בבכורות יח ובסוטה שם.
ומ"ש "ואין ירושלים מביאה", מפרש בגמרא, (סוטה מה ע"ב) דכתיב אשר ה' נותן לך לרשתה, וסבר ירושלים לא נתחלקה לשבטים.
קלז.
ולקחו זקני העיר ההוא . לא חמשה הזקנים שבאו מירושלים. כמ"ש במשנה סוטה מז "נפטרו זקני ירושלים והלכו להם, זקני אותה העיר מביאים עגלת בקר".
קלח.
עגלת בקר . כבר הארכתי בזה בספר התו"ה ויקרא רח , ושם בארתי טעם מחלוקת ר"א וחכמים. שלדעת ר"א בשנה השנית נקרא בשם "פר", ולדעת חכמים נקרא בשם "עגל".
ובארתי, שלדעת חכמים כל מקום שנאמר " עגל בן בקר ", אינו מציין המין, ואין פירושו עגל ממין הבקר. כי שם "עגל" או "פר", מיוחד רק במין הבקר, ולא נמצא במינים אחרים. רק פי' - עגל שהוא בקר, כי "בקר" מציין הגדלות. ר"ל עגל שהוא גדול כבקר, היינו בן שתי שנים שהוא עגל וגם בקר, עי"ש בארך.
וזה עצמו דברי הספרי הלז, שנשמטו ממני אז, וז"ש "שיהא בה שני דרכים".
ואמר שכן מ"ש ונגשו הכהנים וכל זקני העיר ירחצו , יש בו שני דרכים, רחיצה בזקנים וכפרה בכהנים.
קלט.
אשר לא עבד בה, אשר לא משכה בעל . עול הוא בכלל עבודה, רק ששאר עבודות אין פוסלות אלא בשעת מלאכה. ואם משכה בעול טפח, נפסלה אף על פי שלא חרש בה ולא עשה בה מלאכה. כן הוא בסוטה מו.
<< · התורה והמצוה על דברים · כא · ג · >>
קיצור דרך: mlbim-dm-21-03