התורה והמצוה על דברים כא יא
<< | התורה והמצוה על דברים • פרק כ"א • פסוק י"א | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כא • כב • כג •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְרָאִ֙יתָ֙ בַּשִּׁבְיָ֔ה אֵ֖שֶׁת יְפַת־תֹּ֑אַר וְחָשַׁקְתָּ֣ בָ֔הּ וְלָקַחְתָּ֥ לְךָ֖ לְאִשָּֽׁה׃
פירוש מלבי"ם על ספרי על דברים כא יא:
ג.
וראית בשביה . חז"ל הבדילו בין שם "שבי" ובין שם "שביה". שם "שבי" בא על שהוחלט עליהם מכבר להיות בשבי. ושם "שביה" הוא בעת שמכינים אותם לכך, ולא הוחלט עליהם שם שבי. כמו שתראה (בדה"ב כח) בשבי ששבו בני אפרים מיהודה, קרא בכל הענין בשם "שביה"; כי לא הוחלט שיהיו שבי, דהא החזירום לארצם. וע"כ אמרו " וראית בשביה , בשעת שביה", מדלא אמר "וראית בשבי".
ד.
אשת יפת תאר . היה לו לומר "אשה יפת תואר" בלא סמיכות!
רק ש"אשה" כולל בתולה ובעולה, ו"אשת" בסמיכות, מורה בעולה דוקא. כמו " אשת לדה " " אשת בעלת אוב ", כבר היה לה בעל, וזה מציין השם בסמיכות.
ה.
וחשקת בה . פעל חשק, נבדל משמות אוה. חמד. וכיוצא, שכולם מציינים שחומד הדבר מפני יפיו או מעלה אחרת שמצא בהדבר. והחשק הוא בלא טעם, שלפעמים יחשק בכעורה ובעלת מום. ואמרו ש"החשק אין לו עינים". וע"כ (=ועל כרחך) ממ"ש " וחשקת ", מבואר אף על פי שהיא כעורה.
ו.
ולקחת לך לאשה . ממלת " לך " דייקו למעט, שלא יקחנה שתהיה אשה לאביו או לאחיו. וכל הדרשות האלה מובאים בקדושין כא.
<< · התורה והמצוה על דברים · כא · יא · >>
קיצור דרך: mlbim-dm-21-11