ברטנורא על שבת י

משנה שבת, פרק י':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב

(א)

המצניע - קודם השבת:

לזרע ולדוגמא - להראות שיש לו סממנים ויקנו ממנו:

ולרפואה - ושכח בשבת למה הצניע, והוציאו סתם, חייב עליו בכל שהוא, שעל דעת הראשונה הוציאו והא אחשביה :

אלא כשיעורו - כל אחד שעור המפורש בו:

חזר והכניסו - זה שהצניע פחות מכשיעור והוציאו, אם נמלך בו שלא לזרעו וחזר והכניסו :

אינו חייב - בהכנסה זו אא"כ יש בו שיעור שלם, דכיון דנמלך שלא לזרעו בטלה מחשבתו והרי הוא ככל אדם:

(ב)

על האסקופה - שהיא כרמלית, כגון שגבוהה מג' ועד תשעה ורחבה ד':

שלא עשה מלאכתו בבת אחת - לא עשה עקירה מרשות היחיד והנחה ברשות הרבים שהם מקום חיוב, דבהכי הויא מלאכה גמורה. אלא עקר ממקום חיוב והניח בכרמלית שהוא פטור באותה הנחה, והדר עקר לה מכרמלית שאינו מקום חיוב והניח ברשות הרבים, ונמצא שלא נעשית עקירה ממקום חיוב והנחה במקום חיוב בפעם אחת:

אסקופה החיצונה - אצטבא שלפני פתח הבית לצד רשות הרבים :

עד שיוציא - כלומר אא"כ הוציא בראשונה כל הקופה. ולא שנו אלא בקופה מלאה קשואין ודלועין שהן ארוכין ועדיין יש מהם לפנים, אבל מלאה חרדל שהרי יש הרבה ממנו כולו מבחוץ, נעשה כמי שהוציא את כל הקופה וחייב :

(ג)

שכן משא בני קהת - בכתף ישאו, וימין ושמאל וחיק אורחא דארעא:

מרפקו - הפרק האמצעי שבזרוע, ובערבי כך שמו מרפ"ק :

באפונדתו - אזור חלול:

פיה למטה - אין דרך הוצאה בכך. אבל פיה למעלה דרך הוצאה בכך. פירוש אחר, אפונדתו בגד שלובש סמוך לבשרו לקבל הזיעה, ורגילין לעשות בו כעין כיסין, וכשמהפכים אותו מלמטה למעלה נמצא פי הכיס למטה:

שפת חלוקו - השפה התחתונה של חלוק :

(ד)

לפניו ובא לו לאחריו פטור - דנתכוין לשמירה מעולה ועלתה בידו שמירה פחותה:

לאחריו ובא לו לפניו חייב - דנתכוון לשמירה פחותה, ועלתה בידו שמירה מעולה:

סינר - כעין מכנסים קטנים חוגרות אותן לצניעות. ואם תלתה בהן שום דבר להוציא ובא לה לצד אחר חייבת:

שכן ראוי להיות חוזר - דרכו להיות חוזר וסובב סביבותיה, ומתחלה ידעה שסופו להתהפך:

רבי יהודה אומר אף מקבלי פתקין - של מלך. הרצים הנושאים אגרות נותנים אותם בעצים חלולים כדמות קנים ותולים בצוארם, ודרך אותו קנה להיות חוזר וסובב מלפניו ומאחריו סביב לצוארו [ו] יודע היה שסופו להתהפך. ואין הלכה כר' יהודה:

(ה)

הוציאוהו שנים פטורים - כדילפינן (ויקרא ד) בעשותה אחת מכל מצות ה', העושה את כולה ולא העושה מקצתה:

ור"ש פוטר - דסבר אפילו כשאין יחיד יכול לעשותה אם עשאוה שנים פטורים. ואין הלכה כר"ש:

את החי במטה - על החי לא מחייב בהוצאתו אם אינו כפות, לפי שהוא נושא את עצמו . וה"מ אדם אבל בהמה חיה ועוף לא, דכמאן דכפותין דמו:

וכן כזית מן המת - חייב אם הוציאו, דהואיל ומטמא, הוצאה חשובה היא להציל עצמו מן הטומאה. וכן כזית מן הנבלה וכעדשה מן השרץ, דהכי הוי שיעורן לטומאה :

ורבי שמעון פוטר - אפילו במת שלם, דהוי מלאכה שאינה צריכה לגופה, דכל שאינו אלא לסלקו מעליו הויא מלאכה שאינה צריכה לגופה ולאו מלאכת מחשבת היא. ואין הלכה כרבי שמעון:

(ו)

וכן שערו - התולש שער ראשו בידו:

וכן הגודלת - שער ראשה וקולעת אותו, תרגום עבות (שמות כח) גדילו:

הכוחלת - נותנת כחול בעיניה:

הפוקסת - מחלקת שער שבאמצע הראש מכאן ומכאן אצל הצדעים:

רבי אליעזר מחייב חטאת - כוחלת משום כותבת , גודלת ופוקסת משום בונה :

וחכמים אוסרים משום שבות - דסברי אין דרך כתיבה בכך ואין דרך בנין בכך, והלכה כחכמים. ודוקא הנוטל צפרניו ושערו בידיו, הוא דפטרי רבנן מחטאת ומסקילה, אבל הנוטל שערו או צפרניו בכלי מודים חכמים דחייב חטאת . ומכי נטל שתי שערות חייב, והנוטל שער ראש חברו אפילו ביד חייב . וצפורן שפרשה רובה או שער שנתלש רובו ומצער אותו, מותר ליטלו ביד לכתחלה:

התולש מעציץ נקוב חייב - דהוי כמחובר, דיונק מן הקרקע ע"י הנקב שמריח לחלוחית הקרקע' ואפילו הנקב בצדו. ושיעור הנקב כדי שרש קטן:

ורבי שמעון פוטר בזה ובזה - דלא חשיב ליה כמחובר לחייבו סקילה. ואין הלכה כרבי שמעון: