ברטנורא על מכות א

משנה מכות, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב

(א)

כיצד העדים נעשים זוממין - הכי קאמר, אותן עדים שנמצאו זוממין ואין עושין בהן דין הזמה, כלומר שאין מקיימין בהם ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו , כיצד הן נעשים זוממים:

מעידין אנו באיש פלוני - כהן:

שהוא בן גרושה - בפנינו נתגרשה אמו קודם שנולד והרי הוא חלל:

אין אומרים - אם הוזמו והם כהנים יעשה זה בן גרושה לקיים בו כאשר זמם, דהא כתיב (דברים יט) ועשיתם לו כאשר זמם, לו ולא לזרעו. ואם תעשהו חלל והוא כהן, פסלת את זרעו לעולם. ואם תאמר נפסול אותו לבדו ולא זרעו, בעינן כאשר זמם לעשות וליכא, שהרי הוא זמם לפסול הנידון ואת זרעו:

אלא לוקה ארבעים - דאמר קרא (שם כח) והצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע והיה אם בן הכות הרשע, משום דהרשיעו את הרשע, והיה אם בן הכות הרשע, אלא, עדים שהרשיעו את הצדיק ואתו עדי אחריני והצדיקו את הצדיק דמעיקרא ושוינהו להנך רשעים, והיה אם בן הכות הרשע:

אין אומרים יגלה זה - דכתיב ברוצח (שם יט) הוא ינוס, הוא ולא זוממיו:

שגירש את אשתו - בפנינו ביום פלוני, וזה אומר לא גרשתי ואיני חייב לה כתובה:

והלא בין היום ובין למחר - כלומר מה ישלמו לו, אם תאמר כל הכתובה, והלא שמא ימות או שמא יגרשנה היום או למחר וסופו ליתן לה, נמצא שלא היו מפסידין אותו כלום:

אומדין כמה אדם רוצה ליתן בכתובתה של זו - מספק. שאם נתאלמנה או נתגרשה יטלנה לוקח, ואם מתה יירשנה בעלה ויפסיד מעותיו שנתן, וכך יתנו העדים לבעל :

(ב)

שלא השם המחייבו מלקות - לא המקרא המחייבו מלקות מחייבו תשלומין. מלקות, מלא תענה. תשלומין, מועשיתם לו כאשר זמם:

כל המשלם אינו לוקה - דכתיב כדי רשעתו, על רשעה אחת אתה מחייבו ואי אתה מחייבו על שתי רשעיות. ומדקאמרי רבנן משלם ואינו לוקה ולא אמרי לוקה ואינו משלם, שמע מינה דכל היכא דאיכא תרתי מלקות ותשלומין לא אמרינן ילקה ולא ישלם אלא משלם ואינו לוקה . וכן הלכה:

(ג)

משום לא תענה - שהרי כשאי אפשר לקיים בעדים ועשיתם לו כאשר זמם, כגון מעידים אנו באיש פלוני שהוא בן גרושה, לוקים העדים משום לא תענה, הכא דאיכא אזהרת לא תענה ואיכא נמי כאשר זמם, לוקים שמונים. ואין הלכה כר' מאיר:

משלשין בממון - עדים זוממין שחייבין בתשלומין משלמין הממון לפי מספר העדים. אם היו שלשה עדים והוזמו, כל אחד משלם שליש הממון שהיו רוצים להפסידו:

ואין משלשין במכות - שאין כל אחד מהעדים לוקה שליש מלקות, אלא כל אחד לוקה ארבעים. דבעינן ועשיתם לו כאשר זמם, וכל אחד מהם מבקש להלקות הנדון מלקות שלם. וממון מצטרף, כשיתן כל אחד מהם שליש הרי קיבל מה שרצו להפסידו בין כולם, אבל מכות לא מצטרפין:

(ד)

עד שיזומו עצמן - שיזומו אותן בעסקי גופן, לא בעסקי ההורג [וההרוג], כדמפרש ואזיל. ונפקא לן מקרא דכתיב (דברים יט) והנה עד שקר העד, עד שיהיה השקר בגופן של עדים :

(ה)

ואפילו היו מאה כתות שהעידו זו אחר זו בעדות אחת וכת אחת הזימה את כולן, כולן יהרגו: איסטטית היא זאת - כלומר זאת הכת סרה וסטיא היא, שכך נטלו עצה ביניהן להזים כל הבא להעיד בעדות זאת . פירוש אחר איסטסית היא זו, וכי עדות זו יורה של איסטיס היא שצובעת כל הנוגע בה:

ואינה נהרגת אלא כת ראשונה בלבד - דסבירא ליה לר' יהודה דלאחר דאתזמא לה כת ראשונה, תו לא מקבלים סהדותא דכת שניה דאתיא לאסהד בתרה, ואי אסהדה ואיתזמא לא קטלינן לה, דלא קרינן לה ועשיתם לו , דהא לא קטלינן אפומה. ואין הלכה כר' יהודה:

(ו)

עד שיגמר הדין - של הנדון. שיהרג על פיהן, ואחר כן הוזמו:

(ז)

ומנין אפילו מאה - ששנים מזימין מאה שהעידו יחד:

מה שנים אינן נהרגין עד שהוזמו שניהם - דכתיב (דברים יט) והנה עד שקר העד, ואמר מר, כל מקום שנאמר עד הרי כאן שנים עד שיפרוט לך הכתוב אחד:

עד שיהיו שלשתן זוממין - והוא שהעיד כל אחד בתוך כדי דיבור של סיומו של חברו. אבל אם העידו שנים ולאחר זמן העידו האחרים, הרי הן שתי כתות לכל דבר :

רבי עקיבא אומר לא בא השלישי אלא להחמיר עליו - שלא תאמר הואיל ובלא השלישי היתה העדות מתקיימת לא יעשו בו דין הזמה, למדך הכתוב שאף הוא נדון:

על אחת כמה וכמה - שמדה טובה מרובה על מדת פורענות :

(ח)

במה דברים אמורים בדיני נפשות - דכתיב (במדבר לה) והצילו העדה, ומהדרינן אזכותא:

אחד דיני ממונות - נמי עדותן בטלה:

בזמן שהתרו בהן - בדיני נפשות איירי. כלומר, כי אמרינן דבטלה, זהו בזמן שהקרוב או הפסול נשתתף מתחלה להיות מן המתרין בעובר עבירה, אבל אם לא התרו בהן ולא כיון להיות עד בדבר, לא בטלה עדות האחרים בשביל ראייתו של זה. והלכה כרבי:

(ט)

ואחד מתרה בו באמצע - המתרה מצטרף עם הכת של עדים, שהוא רואה אותם והם רואים אותו בשעת ההתראה. לפיכך אם היו שתי הכתות שבשתי החלונות רואים אותו , מצטרפים אלו עם אלו והם כולם עדות אחת:

הוא והן נהרגין - הוא נהרג דאכתי איכא כת אחת שלא הוזמה, והם הניזמין נהרגין שהרי הוזמו:

שלא תהא סנהדרין שומעת מפי התורגמן - שצריכין שיהיו הדיינים מכירים בלשון העדים ו', לא יצטרכו להעמיד מליץ בינותם. וכן הלכה:

(י)

סנהדרין - הסמוכים בארץ, יש להן רשות לדון דיני קנסות ודיני נפשות, בין בארץ בין בחוצה לארץ, כל זמן שיש ב"ד הגדול בלשכת הגזית. שנאמר (דברים יז) לבלתי שמוע אל הכהן או אל השופט, בזמן שיש כהן מקריב על גבי מזבח יש שופט שדן דיני נפשות , בזמן שאין כהן אין שופט:

סנהדרין ההורגת אחת בשבוע - אחת לשבע שנים:

נקראת חובלנית - שצריך שיהיו מתונים בדין, ויחזירו בדיני נפשות לזכות:

לא נהרג אדם מעולם - שיבדקו העדים בדבר שלא ידעו להשיב. אם רוצח הוא, מה ראיתם, טריפה הרג או שלם הרג, ואם תמצא לומר שלם הרג , שמא במקום סייף נקב היה . ואם מגלה עריות הוא, ראיתם כמכחול בשפופרת :

אף הן מרבים שופכי דמים - מתוך כך אין מכלין הרשעים ומרבים לשפוך דם: